בתקופת השואה אנושי ואך טבעי היה שהפרט ידאג להישרדותו שלו, בלי להתחשב בזולתו. המאבק לחיים בתוך חברה עוינת ואף רצחנית אילץ את האנשים לנקוט תגובות קיצוניות במצבים חסרי התקדים שהועמדו בהם. ואכן היו שנהגו כך, דוגמת אותו אסיר ותיק שאמר לחברו הצעיר: "אם רצונך לשרוד עליך להיות חסר רחמים". לעומתם היו רבים אחרים שלא משו זה מזה וחלקו את פת הלחם האחרונה עם חבריהם. הסיוע שנתן היחד ליחיד הביא עליהם לא פעם בעיות מוסריות כבדות ולא אחת פגע במסייע ותבע קרבנות. לפיכך הדיון בנושא "היחיד והיחד" מעלה את שאלת כוחם והשפעתם של ערכים יהודיים וערכים כלליים ושל החינוך שספג אדם לפני שנקלע למצבים קיצוניים ומשקלם של הערכים בשעת מבחן. הוא גם מבליט את כוחה של האישיות העצמאית, את האדם היחיד שבכוחו להתעלות גם מעל חברה הנוהגת ההפך ממנו.לחצו כאן לכתבה על "היחיד והיחד: סולידריות יהודית בשואה", הנושא המרכזי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב.

 יד ושם חנך בעת האחרונה ממשק מחודש למאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה. לממשק יכולות חדשניות אשר מציבות פעם נוספת רף חדש בתחום מאגרי המידע המתוקשבים. המאגר מאפשרת חווית משתמש חדשה ומשופרת הכוללת: ממשק חדש למילוי דפי עד מקוונים, יכולות חיפוש משופרות והטמעה של Google maps. כשעלה לרשת האינטרנט בשנת 2004, הוכתר מאגר השמות בפי רבים פורץ דרך בתחום הטכנולוגיה בשירות הזיכרון. אחת ממטרותיו העיקריות של המאגר הייתה להגיע לשמות רבים של קרבנות השואה על ידי מחשוב ארכיוני יד ושם, ובשמונה השנים האחרונות אכן נוספו 1.3 מיליון שמות בדרך זו למאגר. סך הכול יש במאגר מידע על 4.1 מיליון קרבנות שואה. יד ושם צועד בחזית הפיתוח הטכנולוגי ופותח לפני העולם את שערי הארכיונים ומסדי המידע שלו. לחצו כאן לקריאת כתבה על הממשק החדש.

מדי שנה, כחלק מעצרת הזיכרון הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערכת ביד ושם, מודלקות שש משואות, לזכרם של ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה. מאז 1995 סרטים קצרים המספרים את סיפורם של מדליקי המשואות מוקרנים עם הדלקת המשואה. כל הסרטים הללו, הכוללים קטעי ארכיון ועדות מסודרים כאן לצפייה (לפי שם, ארץ הלידה והשנה בה השתתפו בעצרת.)

בחודש שעבר נשתל ביד ושם ייחור (קטע של ענף אשר נושא את תכונות העץ) של עץ הערמונים עליו כתבה אנה פרנק ביומנה. עץ הערמונים, בן מעל 170 שנה, גסס. שורשיו וגזעו הגוססים הפסיקו להתחדש ובשנת 2010 הוא התמוטט. בית אנה פרנק החליט לאסוף את הערמונים, להנביט אותם ולתרום את הייחורים ליד ושם ולמוסדות נוספים. אנה פרנק כתבה על עץ הערמונים 3 פעמים ביומנה, כאשר הפעם האחרונה הייתה ב 13 במאי 1944: "עץ הערמונים שלנו נמצא במלוא פריחתו, הוא עמוס בעלים, ויפה הרבה יותר מבשנה שעברה". מעמד השתילה התקיים בנוכחות ניצולת השואה וחברת הילדות של אנה פרנק גב' חנה פיק, יו"ר יד ושם אבנר שלו, שגריר הולנד בישראל קספר ולדקאמפ (Caspar Veldkamp), מנהלת אגף המוזיאונים ביד ושם יהודית ענבר ותלמידי כיתה ט' מבי"ס עין-כרם בירושלים.