הכנסיות הנוצריות

הכנסייה הקתולית נמנתה עם הגורמים המרכזיים שמדיניותם ביחס לרדיפת היהודים יכולה הייתה להשפיע על גורלם. כבר ב-1933 זכה המשטר הנאצי בגרמניה ללגיטימציה של הכנסייה הקתולית עם חתימתו של הסכם (קונקרודנט) ביניהם. הכנסייה המעיטה להפעיל את השפעתה על מדינות קתוליות לקלוט פליטים ממוצא יהודי או לגרום לחלק מגרורותיה של גרמניה להיטיב את יחסם ליהודים. מאוחר יותר, בשנות הארבעים, נמנעו ראשיה כמעט לחלוטין מלמחות על הרצח ההמוני. יחד עם זאת היו גם מקרים של סיוע ליהודים. כך פעלו שליחי האפיפיור להקלת מצב היהודים בסלובקיה. כמרים ונזירים בכל הרמות פעלו להצלת יהודים באיטליה בידיעת הוותיקן והאפיפיור עצמו פנה למנהיגות ההונגרית בבקשה לנהוג ביהודים ברחמים. בבלגיה מצאו יהודים מקלט במנזרים ובסמינרים דתיים.

בהיעדר מבנה היררכי ברור קשה לאפיין תגובה אחידה לרדיפות היהודים. בקרב הכנסיות הפרוטסטנטיות לסוגיהן. במקרים מסויימים, במיוחד באזורים בהם הפרוטסטנטים היוו מיעוט - כמו למשל אצל הפרוטסטנטים הקלווינסטים בצרפת הקתולית - ניכרה נטייה לסייע ליהודים.

בנושא זה קיימים במערכת המקורות הבאים: