מרכזי ההרג - מחנות ההשמדה הנאציים
מרבית קורבנות השואה נרצחו על ידי הנאצים בתאי גזים בשישה מרכזי הרג שיועדו לכך. מחנה המוות הראשון שהפעילו הנאצים כבר מדצמבר 1941 היה חלמנו, שבו נרצחו מאות אלפים מיהודי מערב פולין במשאיות גז ניידות. במרץ 1942 החל לפעול בשטחי "המנהל הכללי" (גנרל גוברנאמן) שבפולין הכבושה מחנה המוות בלזץ', שאליו נוספו כעבור מספר חודשים גם סוביבור וטרבלינקה. שלושת המחנות הללו, פעלו במסגרת "מבצע ריינהארד" ונרצחו בהם יותר ממיליון וחצי יהודים מפולין ורבבות נוספים מארצות אחרות. מאות אלפי יהודים נוספים, בעיקר מפולין, נרצחו גם במחנה ההשמדה מיידנק. מחנה ההשמדה הגדול ביותר, בו נרצחו על ידי הנאצים כמיליון יהודים מכל רחבי אירופה, היה אושוויץ-בירקנאו. בכל המחנות נאלצו אסירים יהודים ליטול חלק בהפעלת מערכת המוות – החל ממיון רכוש הנרצחים ועד לשרפת גופותיהם.
בנושא זה קיימים במערכת המקורות הבאים: