ניצולי השואה

עם שחרור אירופה מהכיבוש הנאצי ותום מלחמת העולם השנייה נותרו רבבות ניצולים יהודים במחנות ריכוז שונים ובמקומות מסתור. חלקם שבו לחיות בארצות מוצאם, ואילו אחרים חשו שאין ביכולתם להישאר עוד על אדמת אירופה ורצו לצאת ממנה. ניצולים שהתרכזו במחנות העקורים בגרמניה, אוסטריה ואיטליה, היו הגרעין הראשון של שארית הפלטה. בהדרגה הצטרפו אליהם רבים מבין מאתיים אלף יהודים ממזרח אירופה, שמצאו במהלך המלחמה מפלט בשטחים הפנימיים של רוסיה ושבו לאחר המלחמה לאירופה, וכן פליטים יהודים נוספים - "רפטריאנטים".

אנשי שארית הפלטה ניסו לנהל במחנות העקורים חיים אוטונומיים ככל האפשר, עד שיתאפשר להם להגר מחוץ לאירופה. בקרב רוב תושבי המחנות התפתחה תפיסת עולם ציונית מובהקת ורובם המכריע הצהירו על כוונתם לעלות לארץ ישראל. לקראת הקמת מדינת ישראל ולאחריה הגיעו לארץ כשני שלישים מבני שארית הפלטה. אחרים, שנפתחו עבורם הזדמנויות להגר לארצות המערב, מימשו זאת כשהתאפשר הדבר.

השער כולל מקורות בנושא חיי הניצולים היהודים באירופה בעקבות השחרור ובמחנות העקורים, וכן בראשית חייהם בארצות שאליהם הגרו (בעיקר ישראל וארה"ב).

למבחר מקורות בסיסיים בנושא זה, לחץ כאן 

בנושא זה קיימים במערכת המקורות הבאים: