חסידי אומות העולם
חוק "זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג – 1953", שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזיכרון לטפל במצילים לא יהודים, שסיכנו את נפשם בתקופת השואה כדי להציל יהודים נרדפים בארצות שהיו בשליטה של הנאצים ובארצות ששיתפו עמם פעולה.
הנצחת מאורעות השואה לא תהיה שלמה ללא הפרקים המופלאים, אולי נקודות האור היחידות, של מעטים בני עמים שונים שמצפונם לא נתן להם לעמוד מנגד ולראות בשוויון נפש את גורל היהודים ואת האכזריות כלפיהם.
הקריטריונים שנקבעו על־ידי הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, להענקת התואר:
ניסיון להציל יהודי ומעורבות אקטיבית של המציל, בין אם הצליח ובין אם לאו; סיכון החיים של המציל בעת ביצוע ההצלה, שכן השלטונות הנאציים נהגו להזהיר במפורש שכל המושיט עזרה ליהודים מתחייב בנפשו ובנפש יקיריו; מניע הומניטרי כדחף עיקרי; אי קבלת תמורה חומרית כתנאי להצלה ועדות מסייעת של הניצולים על המעשה או חומר ארכיוני.
ההצלה במרבית המקרים התבטאה במתן מסתור בביתו של המציל או בחצרו, לרוב על־ידי בניית בונקר בו שהו המסתתרים שבועות, חודשים ואף שנים מבלי לראות אור יום. נוסף על סכנת הנפשות הכרוכה בדבר, היה על המסתיר להשיג מזון, עזרה רפואית, ביגוד וצורכי יומיום אחרים. ויותר מכל – היה עליו להיזהר ממלשינים ולמצוא דרך להעביר את היהודים שהסתיר למקום אחר בעת סכנה מוחשית. אחרים מצאו דרך לעזור ליהודי על־ידי אספקת ניירות מזויפים שאפשרו לו לחיות בזהות בדויה כלא יהודי. במקרים אחרים באמצעות גנבת גבולות.
העזרה ליהודים לא הייתה תוצאה של חשיבה רציונלית מראש ולאורך זמן, של החלטה מודעת להתמסר להצלה על כל הסכנות הכרוכות בדבר. מדובר לרוב באנשים שלא ראו עצמם כלל כמצילים: הם הועמדו ללא הכנה מוקדמת בפני מצב שלא צפו מראש ושחייב מיד מתן תשובה. היו ביניהם גברים ונשים. פועלים, איכרים פשוטים, משכילים ודיפלומטים. חברי מפלגות שמאל לפני המלחמה ופעילים בתנועות לאומיות, מהן אפילו אנטישמיות. יש שחיו בין יהודים לפני המלחמה ואחרים שכמעט ולא באו אִתם במגע עד הרגע שבו החליטו להושיט עזרה.
עד היום הוכרו ביד ושם 19,141 חסידי אומות עולם. אולם, אפשר לאמוד את שיעור מעשי ההצלה מעבר לאלה שנרשמו, ואת מספר המצילים העולה פי כמה וכמה על מספר אלה שזכו להוקרה במסגרת התכנית. ממחקרים שנעשו עולה כי מספר המצילים הוא כמספר הניצולים בעיר או באזור מסוים ואף יותר, שכן נדרש יותר ממציל אחד כדי לעזור ליהודי בודד לשרוד במשך תקופת המלחמה.
בנושא זה קיימים במערכת המקורות הבאים: