• דף הבית של התערוכה
• הניצולים בתש"ח
• אמנות ותרבות
• אקדמיה ומדע
• בטחון
• בריאות ורווחה
• תקשורת ועיתונות
• מחקר והנצחה
• חברה
• חינוך

קלמן פרק

פרופסור קלמן פרק הוא חוקר בתחום הרפואה באוניברסיטה העברית.

קלמן פרק נולד בשנת 1930 בקובנה, ליטא. בקיץ 1941, עם פלישת הגרמנים לברית המועצות, נכלא קלמן בן ה-11 עם משפחתו בגטו קובנה ונשלח לעבודות כפייה. ביולי 1944 התפשטה השמועה על חיסולו הקרב של הגטו. בני משפחת פרק ניסו להתחבא אך נתפסו והועלו לקרון בהמות. במהלך הנסיעה הניף האב את קלמן אל הצוהר בדופן הקרון ובטרם השליכו החוצה אמר לו ביידיש: "קלמן, היה בן אדם". ציווי זה מלווה את קלמן בחייו עד היום.

קלמן אימץ זהות ליטאית וכך שרד את תקופת הכיבוש הגרמני. לאחר השואה הצליח ליצור קשר עם דודו שחי בירושלים, וכך קיבל אישור עלייה ועלה ארצה ב-1945. הוא הצטרף ללח"י, נפצע במלחמת השחרור והתגייס לצה"ל. לאחר שחרורו היה מורה ראשי ומנהל בבית הספר הצבאי (מחנה מרכוס בחיפה), שם למדו עברית חיילים ועולים חדשים שהגיעו לארץ בשנות ה-50. קלמן פיתח שיטה ללימוד עברית, בזכותה דיברו החיילים עברית בתוך שלושה שבועות.

קלמן למד וטרינריה בשוויץ, ולאחר מכן הקים את המחלקה לאנטומיה ופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא ייסד והקים את בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורֶט באוניברסיטה העברית, ניהל את בית הספר בשנותיו הראשונות, ואף גייס כספים לבניית בית החולים הווטרינרי ולרכישת ציודו.

פרופ' קלמן פרק, הוא מנהל כבוד של בית הספר לווטרינריה באוניברסיטה העברית ונציג הציבור במועצה העליונה למזון מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הוא עוסק במחקר וירוסים וסרטן, ופרסם כ-200 מאמרים בעיתונות המקצועית. קלמן נשוי, אב לשני בנים וסב לשישה נכדים.

"בן 14 בלבד, במכנסיים קצרים וחולצה אחת, קפצתי מהרכבת אל עולם עוין. בעגמת נפש נוראה עזבתי את אהובי לגורלם, ובחשבון נפש מאוחר – המשכתי והצלחתי להשאיר להם זכר ולספר. לפני שקפצתי מהקרון לא בכינו ולא התנשקנו. אבא רק הביט בי ואמר: 'קלמן, היה בן אדם' ('קלמן, דו זולסט זיין א מענטש'). המשפט האחרון הזה היה צוואתו של אבי. הרבה שנים אני בוחן את עצמי, האם פעלתי לפי הצוואה של אבי. כל חיי ניסיתי לשקול את מהלכי לפי אמירה זו. ציווי זה הנחה את כל החלטותי, האישיות והמקצועיות. זה אולי לא מובן תמיד, אבל זהו ציווי פנימי וחובה מוסרית."