מונקאץ' (Munkács), קרפטורוס, צ'כוסלובקיה (כיום, אוקראינה)
הקדמה
ערב השואה היתה מונקאץ’ (מוקצ'בו) הקהילה היהודית הגדולה והחשובה בקהילות קרפטורוס שבצ'כוסלובקיה. הייתה זו קהילה מזרח אירופית תוססת, ידועה באדיקותה הדתית, בה היתה גם פעילות ציונית משמעותית. במִפקד האוכלוסין האחרון לפני הכיבוש הגרמני, שנערך בינואר 1941, נמנו במונקאץ’ 13,488 יהודים, שהיוו 42.7 אחוזים מכלל תושבי העיר.
בעקבות הסכמי ועידת מינכן חולקה צ'כוסלובקיה ובנובמבר 1938 סופחה מונקאץ’ להונגריה. פרנסתם של יהודי העיר נפגעה קשות, וכמו כן החלה פגיעה בחינוך ובחיי הדת. בהדרגה גויסו צעירים יהודים רבים לעבודות כפייה בשרות הצבא ההונגרי.
ב-19 במרס 1944 פלש הצבא הגרמני להונגריה וכבש את מונקאץ’. תוך פחות משלושה חודשים חוסלו הקהילות היהודיות בערי השדה - ובכלל זה קהילות אזור קרפטורוס – ויהודי מונקאץ’ שולחו לאושוויץ.
ב-23 במאי 1944 יצאה רכבת הגירוש האחרונה ממונקאץ’, ובקרונותיה 3,080 נפש. היו אלה אחרוני היהודים מקהילת מונקאץ’ בדרכם לאושוויץ-בירקנאו.
לאחר המלחמה סופחה מונקאץ’ עם קרפטורוס לרפובליקה האוקראינית הסובייטית. כיום מונקאץ’ נקראת מוקצ'בו, והיא עיר באוקראינה. כיום חיים בה כמאה יהודים.
זהו סיפורה של קהילת מונקאץ'.
לקריאה נוספת:
אודי שרה, תולדות הגימנסיה העברית במונקץ, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן: 1972.
ארז יהודה (עורך), אנציקלופדיה של גלויות (כרך שביעי) - קארפאטורוס, ירושלים: 1959
בראהאם רנדולף ל., קצבורג נתנאל , תולדות השואה – הונגריה, יד ושם, ירושלים: 1992.
ילינק ישעיהו, הגולה לרגלי הקרפטים – יהודי קרפטורוס' ומוקצ'בו, 1848 – 1948, תל-אביב: 2003
סגל רז, עבר מתהווה לעולם - יהודי העיר מונקאץ’ בין מלחמות העולם ובזמן השואה, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב, 2006
סולה אריה, אורות בהרים – החינוך העברי הציוני בקרפטורוס בשנים 1920 – 1944, תל אביב: 1986
פרנק מנחם, טנא יחזקאל (עורכים), "החלוץ הצעיר" בקארפאטורוס, תל-אביב: 1984
רוזמן שלמה, ספר שפר הררי קדם – גולת קארפאטורוס-מארמארוש בתפארתה ובחורבנה, רחובות: 1991.
