מונאסטיר (ביטולה), דרום סרביה, יוגוסלביה (כיום מקדוניה)
הקדמה
"... עיר יהודית עתיקה שיהודים אין בה – אש טרבלינקה אכלתם..." שלמה אלבוחר
ערב פלישת הגרמנים ליוגוסלביה, חיו במונאסטיר (ביטולה) 810 משפחות יהודיות שמנו 3,351 נפש. הייתה זו קהילה יהודית ספרדית עתיקה ותוססת שבתקופה שבין שתי מלחמות העולם שלטה בחייה התנועה הציונית.
בד' באדר ב' תש"ג (11 במרס 1943) נלקחו יהודי מונאסטיר יחד עם כל יהודי מקדוניה (כ-7,350 במספר) והובלו מבתיהם על-ידי חיילים, שוטרים ופקידים בולגרים אל סקופיה, בירת מקדוניה. שם הם שוכנו במפעל הטבק המקומי 'מונופול' בתנאים נוראים.
כמה ימים אחר-כך, בשושן פורים, ט"ו באדר ב' (22 במרס 1943) יצא הטרנספורט הראשון של יהודי מקדוניה בקרונות בקר חתומים. הטרנספורטים הבאים, ב-25 וב-29 במרץ, יצאו אחריו, כולם לכוון אחד – מחנה המוות טרבלינקה שבפולין.
מתוך 3,276 יהודי מונאסטיר שנכלאו ב'מונופול', כולם אזרחים יוגוסלבים, נמלטו חמישה יהודים בלבד. מלבד החמישה, שוחררו שלושה יהודים על-ידי הבולגרים. מספר יהודים נמלטו עוד לפני ה-11 במרץ ליוון בתקווה להינצל, אך כמעט כולם נספו באושוויץ. כמה עשרות צעירים וצעירות מיהודי מונאסטיר הצטרפו לפרטיזנים, לחמו ביחידות השונות וחלקם נפל בקרב. מעטים שרדו.
זהו סיפורה של קהילת מונאסטיר.
לקריאה נוספת
אלבוחר שלמה, קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה – עיר יהודית עתיקה שיהודים אין בה, אש טרבלינקה אכלתם, ירושלים: 2005.
בר זוהר מיכאל, הרכבות יצאו ריקות – ההצלה הנועזת של יהודי בולגריה מהשמדה, ירושלים: 1999.
לוקר צבי (עורך), פנקס הקהילות, יוגוסלביה, יד ושם, ירושלים: 1988, עמ' 43 – 55.
לבל ג'ני, גאות ומשבר, ירושלים: 1986.
נערה ושמה אסתרייה – לוחמים יהודים במלחמת העולם השניה, 1983 - פרקים מספרו של סטוין ריסטסקי – אסתרייה עובדיה, תרגום: יעקב מאסטרו.
אורן אורי, עיר ושמה מונסטיר, תל אביב: 1972.
קשלס חיים, קורות יהודי בולגריה – תקופת השואה, כרך ג', תל-אביב: 1969.
מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה יד ושם, ירושלים: 1990
