קשרים

"...ופתאום אימא אומרת לי: 'מזל טוב ׁ בת מצווה שלך, יום הולדת שלך'. אימא זכרה לעשות איזה אירוע ושמה בתיק שלה צנצנת עם ריבה. זאת הייתה חגיגת בת המצווה שלי. זה היה ביום שהגענו לברגן בלזן". (עדותה של בלהה שפר)
התכנית "קשרים" יוצאת מתוך עדויות שונות ובוחנת את המשמעות שנתנו היהודים לחגים ולטקסים היהודיים בגטאות ובמחנות בתקופת השואה. הדיון הערכי מתייחס הן לתוכני החג או הטקס הנדון הן למצבם הקשה של היהודים בשואה.
המערכים בנויים סביב עדויות, זיכרונות ומקורות היסטוריים מתקופת השואה ומוצעים בהם דרכי דיון בכיתה.
התכנית כוללת 9 נושאים: חנוכה, ט"ו בשבט, בר מצווה, שבת, תפילה, קדיש והנצחה, ברית מילה, פורים ופסח. המערכים מאוגדים בקלסר בו חוברות הכוללות מדריך למורה ומקורות לתלמיד הניתנים לצילום. לאוגדן מצורפים גם תקליטורים בהם מופיעים המקורות לתלמיד, למי שמעוניין להדפיסם בצבע.
מערכי השיעור באוגדן מיועדים לשיעורי 'מורשת' שנתווספו השנה לתכנית הלימודים בחטיבות הביניים הממלכתיות ומותאמים לשיעור של 45 דקות.
בערכה:
אוגדן

להזמנה

פה ולא שם

בתכנית זו התלמיד מתוודע לאירועים ההיסטוריים בדרך של מעקב אחר עדויות והתרחשויות נקודתיות ושל הבנתן בהקשר של תהליכים עולמיים. הלימוד בתכנית הוא פעיל ונעשה תוך מילוי מטלות יצירתיות הקשורות לאירועים ההיסטוריים הנלמדים. החוברות מנחות את המורה ואת התלמיד לפעילות חווייתית מגוונת.
שש יחידות בונות את התכנית, ואפשר ללמוד אותן לימוד חלקי ומודולרי:
היחידה הראשונה עוקבת אחר דרכם של ילדים ניצולים לארץ׀ישראל.
היחידה השנייה מגבשת את הבנת הכרונולוגיה של המתרחש בעולם במוקדים גאוגרפיים ולאומיים.
היחידה השלישית מתמקדת במשפחה אחת על פי יומנו של נער החי בווילנה בזמן הכיבוש הגרמני.
היחידה הרביעית מתמקדת בחיים בגטו ׁ הרעב והיתמות לעומת החיים הנמשכים במלוא עוזם.
היחידה החמישית מתמקדת בעולמם של בני נוער בגטאות.
היחידה השישית דנה בפרק הקשה ביותר ׁ עדויות ממחנות ההשמדה.
בערכה:
3 חוברות

להזמנה

עד הנשימה האחרונה

"כלום ייתכן סיפוק נפשי יותר מאשר לראות את אנשי הס"ס החמושים מכף רגל ועד ראש כשהם מתרוצצים כמטורפים תחת אש הנמטרת עליהם מידי אנשי הזונדר׀קומנדו היהודים החבויים בעמדותיהם...עד שלבסוף נפלה ארובת המשרפה". (מארק בר, מגילת אושוויץ, מתוך זיכרונותיה של אסירת בירקנאו זופיה קאסאקי׀ביץ).
החוברת "עד הנשימה האחרונה" עומדת על מגוון ביטוייה של ההתנגדות היהודית בשואה. היא דנה בעמידתם הרוחנית של היהודים, ובניסיונות המרי המזוין שלהם בגטאות, בשורות הפרטיזנים ואפילו במחנות הריכוז וההשמדה. ביטויי ההתנגדות מלמדים על היזמה שנקטו היהודים בשואה בכל הנוגע לדפוסי התגובה שלהם לניסיונות ההשמדה של הנאצים. החוברת מציגה לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות את פניה של ההתנגדות הן באמצעות מקורות ראשוניים כתובים הן באמצעות צילומים אותנטים מן התקופה.
בערכה:
חוברת לתלמיד
חוברת למורה

להזמנה

ערכת מפות

המפות משמשות ככלי עזר למורה ומסייעות בלימוד התהליכים ההיסטוריים בתקופת השואה. הערכה כוללת ארבע מפות:
התפשטות שליטת הנאצים באירופה 1942-1938: המפה נועדה לסייע לתלמידים לעקוב אחר השלבים של התקדמות הגרמנים בכיבוש ארצות אירופה.
הקהילות היהודיות באירופה בין שתי מלחמות עולם: המפה עוזרת לתלמידים לאתר את הקהילות היהודיות החשובות באירופה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, והיא מלווה במפתח לקריאה של מרכזי האוכלוסייה היהודיים.
מפת הגטאות באירופה הכבושה: המפה מציגה את פריסת הגטאות במזרח אירופה ואת היקפם, והיא גם מלמדת על ההבדלים בין הגטאות מבחינת מיקומם, אופיים וגודלם.
מחנות ואתרי הריגה עיקריים בתקופת הנאצים: המפה מבחינה בין מחנות ריכוז, מחנות עבודה, מחנות השמדה, מחנות מעבר, אתרי רצח המוניים ואתרי רצח השייכים למבצע ה"אותנסיה". המפה מציינת את מכלול המחנות ואת פריסתם ברחבי אירופה. בשולי המפה מצויה מפה קטנה של מחנה אושוויץ ושל מחנות הבת כדוגמה למבנה של המחנות העיקריים ולהיקפם.
בערכה:
ארבע מפות 100x 70 ס"מ
ארבע מפות A3

מחירה של מפה אחת בגודל 70*100: 20 ש"ח
מחירה של שתי מפות בגודל A3: חמישה ש"ח

להזמנה

ובזאת לא הסתיים הסיפור

"ואני זוכר שבערב התשעה בנובמבר שנת 1938 אנחנו פחדנו לצאת. ..יצאתי החוצה וראיתי שהוציאו מבתי הכנסת ספרי תורה, עליהם עברו סוסים ועשו צרכיהם. הקהל שנכח במקום השתתף בשרפת הספרים. הייתה אווירה של פחד, רצתי הביתה ולא יצאתי יותר. המשטרה באה ועצרה יהודים. איני יודע אם היו להם רשימות או לא. מתוך המשפחה נלקחו כמה אנשים ביניהם הדוד ובן הדוד והם נשלחו בהמשך לדכאו...". (עדותו של יוסף לינזר מונה)
הערכה עוסקת בסיפורם של יהודי גרמניה מאז עלייתם של הנאצים לשלטון עד 'ליל הבדולח'.
בערכה שלושה חלקים:
שמונה׀עשרה כרזות המספרות את סיפורם של יהודי גרמניה מימי רפובליקת ויימר עד סוף שנות ה׀, 30בסדר כרונולוגי, המאפשר לעמוד על התהוותה של מדיניות אנטי׀יהודית.
חוברת דידקטית למורה המשלבת סקירה היסטורית על גורל היהודים בשנים 1933׀, 1938קטעי זיכרונות, עדויות והצעות לפעילות עם התלמידים.
סרט וידאו המתמקד בפוגרום 'ליל הבדולח' ובהשלכותיו. בסרט משולבים עדויות ניצולים וחומר חזותי תיעודי המסייע בהבנת אירועי התקופה ובהבנת גודל הכאב והשבר של יהודי גרמניה.
מבחינה דידקטית יכול המורה או המדריך להיעזר בערכה בשימושים שונים: לימוד נושא השואה בכיתה תוך מעקב אחר רצף ההתפתחויות הכרונולוגי וההיבטים הבאים לידי ביטוי בכרזות, התייחסות לכל כרזה כנושא נפרד, בניית תערוכה לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ועוד.
הערכה הופקה בשיתוף מינהל חברה ונוער והאגף לתכניות לימודים במשרד החינוך.
בערכה:
קלטת וידאו/DVD באורך 20 דקות
18 כרזות 70x50 ס"מ
חוברת הדרכה

להזמנה

מכוות האור

"הגענו כווי אור ונכוונו מאור הארץ" כתב הסופר אהרון אפלפלד וביטא בכך את מסכת הייסורים של קליטת ניצולי השואה בישראל. מטרת הערכה היא להפגיש את התלמיד עם קשיי הקליטה של ניצולי השואה בישראל ועם הדילמות והבעיות שעלו במפגש בינם לבין הישראלים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. לימוד מסכת הייסורים של קליטת ניצולי השואה בישראל מחדד את רגישותו של התלמיד ביחס לאחר, לחדש ולשונה שלעתים היחס אליו מרוחק ומנוכר.
הערכה מכילה כרזות שהופצו ביישוב העברי בארץ׀ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, וכמו כן תמונות.
בחוברת למורה, מאמרו של אהרן אפלפלד על הניצולים, קטעי עדויות והצעות לעבודה בכיתה.
הערכה הופקה בשיתוף מינהל חברה ונוער והאגף לתכניות לימודים במשרד החינוך.
בערכה:
12 כרזות צבעוניות 50x70 ס"מ
חוברת למורה

להזמנה

לחזור ולחיותׁ שארית הפליטה: משחרור עד שיקום

"בשנים שלאחר המלחמה נמנעתי מלדבר על מה שקרה במלחמה. עוד בקיבוץ בלודז' ניסיתי להדחיק את הכל, את כל הזיכרונות, לא לדבר עליהם. מה שרציתי באמת היה למחוק, למחוק את כל מה שהיה. אלא שזה צף ועולה" (אסתר צורף, דפי עדות)
עם סיומה של המלחמה החלו הניצולים במסע של שיקום נפשי ופיזי.
מטרת יחידת הלימוד להפגיש את התלמיד ברמה האישית עם סיפורם של ניצולי השואה כדי שיתוודעו לעולמו המורכב של הניצול. באמצעות היחידה התלמיד לומד על הדרמה ההיסטורית והלאומית הגדולה של שיקומו הקיבוצי של העם היהודי אחרי השואה. התכנית מעמתת את התלמיד עם בעיות מוסריות וערכיות בעולמם של הניצולים ׁ בעיות הרלוונטיות מבחינה חינוכית לדיונים היסטוריים ואקטואליים בימינו על עלייה, ציונות וכדומה.
בערכה, כרזות המתארות את תלאותיהם של הניצולים אחרי השחרור ׁ בפולין, במחנות העקורים, בדרך לארץ ישראל ובמדינה המתהווה.
סרט ווידאו המציג עדויות של ניצולים המתארים את התחנות הקשות מיום השחרור עד העלייה ארצה, וחוברת למורה ובה מאמר, קטעי עדויות, מושגים, מפות, רשימה ביבליוגרפית, הצעות לפעילות ושאלות מנחות.
הערכה הופקה בשיתוף בית התפוצות על שם נחום גולדמן ובית לוחמי הגטאות על׀שם יצחק כצנלסון.
בערכה:
קלטת וידאו/DVD באורך 60 דקות
20 כרזות בשחור ׀לבן 33x48 ס"מ
חוברת למורה

להזמנה

חיי יום יום בגטו ורשה

מטרתה של יחידת לימוד זו היא הכרת הגטו כהווייתו באמצעות דיון בנושאים נבחרים וניתוחם, הכרת עולם המושגים של יהודי הגטו וכמו כן התלבטויותיהם, ספקותיהם, מצוקותיהם ודרכי התמודדותם עם קשיי החיים.
מטרה זו מושגת תוך התבוננות מעמיקה בתצלומים שצילם חייל גרמני בגטו ורשה, בספטמבר, 1941 המאפשרות להתבונן דרך עין המצלמה בחיי היום יום. הפעילות משלבת קריאת קטעי יומנים היוצרים דיאלוג בין היומן לתצלום ומאפשרת לתלמידים להתבטא בשיחות תוך דיון בנושאים נבחרים מתוך שאלות המפתח שבחוברות ההדרכה.
בחוברת למורה מאמר המתאר את גטו ורשה והנחיות מתודיות ודידקטיות לעיצוב ולהכוונת הדיונים בכיתה.
בחוברת לתלמיד שאלות וקטעי קריאה למיקוד נושאי הדיון.
בערכה:
27 תמונות ע"ג תקליטור
חוברת למורה
חוברת לתלמיד

להזמנה

עדות אחרת

"במות אדם ינועו העצים בערב והשמים מכחילים בזוהר, ואיש איש יימלט מפני האבן המידרדרת בהר. מרחוק מרחוק שמעה רוזה את הקריאה. אך משהגיעה היה כבר מאוחר". (אהרן אפלפלד, 'סיפור אהבה')
יצירות ספרות רבות ומרתקות נכתבו אודות השואה בידי ניצולים או יוצרים אחרים. יחידה זו מציעה נקודת מבט נוספת ללימוד השואה באמצעות מגוון רחב של סיפורים קצרים, קטעים מרומנים וקטעי שירה.
היחידה מורכבת משלוש חוברות:

1. "השחרור": חוברת הבוחנת את תופעת השחרור ואת הבעייתיות שבה מנקודת המבט של ניצולי השואה וביצירותיהם של הסופרים אהרן אפלפלד, אידה פינק ופרימו לוי
2. "אפילו לא חייתי": זהו ניסיון ראשון מסוגו לעסוק בחיי נשים בתקופת השואה כפי שבאו לידי ביטוי ביצירותיהם של אידה פינק, אהרן אפלפלד והסופרת הפולנייה זופיה רומנוויצקובה
3. "קרון חתום": יחידה המתמקדת ביוצר דן פגיס. היא עוסקת במחזור השירים ב'קרון החתום' ובפואמה 'עקבות'.

כל אחת מהחוברות מלווה בניתוח של יצירות הספרות ובהנחיה פדגוגית המסייעת למורה מקראה ובה משיריו של דן פגיס, והסיפורים "האוגניה" ו"השחרור" קלטת וידאו בה קוראים אהרון אפלפלד ואידה פינק מיצירותיהם.
הערכה הופקה בשיתוף האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות. יחידות 2 ו-3 נכללות בתכנית הלימודים החדשה.
הערכה מיועדת לתלמידי החטיבה העליונה במסגרת הוראת ספרות.
בערכה:
4 חוברות
קלטת וידאו
ניתן לרכוש כל אחת מהחוברות בנפרד, למעט קלטת הווידאו.

להזמנה

מסביבנו חומות

7 במרס 1942
"היום יפה. כשהשמש זורחת קל יותר על הנשמה. אדם מתגעגע לחיים אחרים. כשרואים את הגדר שמפרידה אותנו משאר העולם הנפש משתוקקת לחופש כמו ציפור בכלוב. העיניים מתמלאות דמעות. כמה אני מקנאה בציפורים. הלב מתפקע מגעגועים. אני נזכרת בשנים עברו. האם אחיה בזמנים טובים יותר? מי יודע? האם אהיה עם ההורים והחברים? מי יודע? האם אוכל לחם וחיטה לשובע? בינתיים הרעב נורא. אין עוד מה לבשל". (מיומנה של נערה אלמונית בגטו לודז')
הערכה מבקשת להתחקות אחר חיי היום יום של יהודים שנכלאו בין חומות הגטו, ומביאה בפני הלומד נושאים מרכזיים הקשורים בעולמם הפנימי של יהודי הגטאות מתוך עיון בצדדים הבעייתיים של תקופת הגטו ובהיבטים המגלמים גבורה ועמידה אישית וציבורית. הערכה מורכבת מעשר כרזות הבנויות הן על׀פי הממד הכרונולוגי (הגירוש לגטאות וחיסולם של הגטאות) הן על׀פי סוגיות תמטיות מרכזיות המביאות לידי ביטוי את מורכבות החיים בגטאות. לכל אחת מן הכרזות נלווית חוברת ובה מבוא היסטורי לצד קטעי מקורות העוסקים בסוגיות הקשורות בנושא הנדון. הלימוד מתבצע תוך שימוש קבוצתי או אישי בחוברות הנושאיות.
מבחינה דידקטית עומדות בפני המורה או המדריך מספר אפשרויות: לימוד הנושאים הנדונים בערכה (כולם או חלקם) תוך מעקב אחר רצף ההתפתחויות הכרונולוגי; שימוש במפת הגטאות הנלווית לערכה לצורך המחשת התהליכים ההיסטוריים, הכרונולוגיים והגאוגרפיים; הכנת תערוכה לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה; חומר עזר לעבודת גמר בהיסטוריה; תשתית להכנת סמינרים או ימי עיון בנושא ועוד.
בערכה:
10 כרזות בשחור ולבן 50x70 ס"מ הבנויות סביב שני ציריםׁ כרונולוגי ותמטי
10 חוברות לשימוש התלמידים המלוות כל אחד מנושאי הכרזה
חוברת למורה
מפה צבעונית 50x70 ס"מ (מפת הגטאות)

להזמנה

משפט אייכמן והשלכותיו

"מאה ואחד עשר עדים, תהלוכה אין-סופית האובדת לעינינו, השוקעת ועולה כמו בדמדומים של עשן ודם. מאה ואחד עשר באי כח, הבאים איש בתורו ועולים אל הדוכן ומוליכים אותנו עמהם על פני ארץ השממה". (חיים גורי)
משפט אייכמן היווה נקודת ציון מרכזית בתודעת השואה בחברה הישראלית. ערכה חינוכית זו באה להאיר סוגיות מרכזיות שעורר המשפט. בעזרת טקסטים, תצלומים, יצירות אומנות וקריקטורות וכרטיסיות נלוות הכוללת ציטוטים שונים מתאפשר דיון בשאלות החינוכיות-ערכיות העומדות במרכז סיפור המשפט: מי האחראי לשפוט את פשעי הנאצים? האם שפיטתו של נאצי אחד מהווה צדק? משפט? או נקם? האם ניתן להכיל את טראומת הניצולים בעדות? מה היתה משמעות עדות הניצולים במשפט ומהם מחיריה? מהן השלכות המשפט לחברה הישראלית ולעולם? כיצד הפכו בני אדם לרוצחי המונים? ערכת הכרזות בנויה באופן מודולרי המאפשר לבית הספר להתאים את העיסוק החינוכי בנושא לאופיו ולתלמידיו.ערכה זו יצאה לאור בשיתוף משרד החינוך ובית הספר המרכזי להוראת השואה.
בערכה:
7 כרזות 50x70 ס"מ | כרטיסיות | מדריך למורה | דיסק

להזמנה