גיבורות של יום-יום

בערכה ארבעה מערכי שיעור שעניינם גורלה של האישה בתקופת השואה. מחקר השואה מנקודת המבט המגדרית מלמד כי יש ייחוד בחוויה הנשית בשואה.חלק מהשינויים בחייהן של הנשים בתקופת השואה, היו שונים מהשינויים בחיי הגברים לההתמודדות עמם היתה שונה. חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית התפרקה. נשים נאלצו לקבל על עצמן תפקידים חדשים, להתמודד בכוחות עצמן עם מצבים שלא הכירו קודם לכן.
נושאי השיעורים:
שיעור מבוא: על חשיבותו וייחודו של הסיפור הנשי ועל ייחודו בשואה.
האישה היהודייה בגרמניה.
אמהות בגטאות.
האישה הדתית בתקופת השואה.
בערכה:
12 כרזות , 4 מערכי שיעור

להזמנה

מפגש עולמות - אנחנו והשואה

ערכת הלימוד "מפגש עולמות - אנחנו והשואה", היא פרי שיתוף פעולה יחיד במינו בין ביה"ס המרכזי להוראת השואה, יד ושם והפקולטה לעיצוב במכללת שנקר. בתערוכה אוסף יצירות נבחרות שיצרו סטודנטים במכללה בשנים האחרונות המבטאות תפיסות והשקפות עולם אישיות בקרב צעירים לנושא השואה. נושא השואה הפך זה מכבר לחוויה מעצבת בחברה הישראלית ובזהות היהודית בנות זמננו. עיצובו של זיכרון השואה הוא תהליך דינמי המושפע מכוחות שינוי ושימור חברתיים, היסטוריים, אמוניים, פסיכולוגים ועוד, הפועלים בו זמנית.
תערוכה זו היא פרי יוזמה של יד ושם בנושא עיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית.מטרתה להביא לידי ביטוי חזותי, באמצעות כרזות צבעוניות, תפיסות והשקפות עולם בנושא השואה בקרב צעירים, תוך יצירת דיאלוג עם מגוון אמירות אישיות המשקפות פעמים רבות תהליכים דינמיים בחברה הישראלית בכללותה.
כשותפים לפרוייקט נבחרו סטודנטים בקורס לתקשורת חזותית בפקולטה לעיצוב במכללת שנקר.הסטודנטים עברו תהליך תוכני ויצירתי, שהתפרס על פני תקופה בת מספר חודשים. במהלכה עיצבו כל אחת ואחד מהם סדרת כרזות העוסקות במשמעות השואה וביטוייה בעיניו.
הכרזות יצרו תערוכה אשר נתלתה בחלל ביה"ס המרכזי להוראת השואה וסייעה ביצירת אווירת עבודה מעוררת סקרנות, מרעננת וחדשנית. אלפי ריבוא ישראל אשר פקדו את ביה"ס במסגרת ימי עיון ותוכניות לימוד הגיבו לתערוכה ויצרו סביבה שיח חינוכי פורה. הביקוש לכרזות כאבן דרך חינוכית הלך וגבר והוביל ליצירת תערוכה ניידת המאגדת בתוכה מספר כרזות נבחרות המוצגות כאן.
לצפייה:

בערכה:
חוברת הדרכה
22 כרזות צבעוניות 45*65

להזמנה

ציר הזמן

"ציר הזמן" שהוכן בביה"ס המרכזי להוראת השואה הוא כלי עזר חיוני ומאיר עיניים להוראת נושא השואה.
"ציר הזמן" מכיל תהליכים והתרחשויות היסטוריים. באמצעותו יוכלו מורים ותלמידים להתמצא טוב יותר במרחב הזמן בתקופה סוערת זו. הציר מתמקד בתקופת השואה, באירועים שהובילו אליה ובספיחיה.
"ציר הזמן" מאפשר למורים ולתלמידים ללמוד אודות אירוע מסוים, מתוך הבנת ההקשר ההיסטורי בו התרחש ובהקבלה לאירועים אחרים שקרו באותה עת ובמקומות שונים.
הכלי מורכב משישה צירי משנה, המתארים ומתחמים תהליכים שונים:
1945-1919: צמיחת התנועה הנציונל׀סוציאליסטית בגרמניה ושלבי התבססותה בשלטון עד לקריסת המשטר
1945-1933 : מרדיפות להשמדה המונית ׁ צעדי גרמניה נגד היהודים ותגובות היהודים
1945-1931 : פלישות, סיפוחים ומלחמה
1949-1918 : תגובת העולם לאירועים
1949-1920 : ארץ ישראל, המנדט, היישוב והשואה
1961-1945 : שיקום הניצולים והנצחת השואה
בערכה:
5 כרזות בגודל 70x100 ס"מ לתלייה בכיתה
ציר אישי לתלמיד (40 עותקים)
חוברת למורה

להזמנה

אימא, מה זה רחוק?

"...בתי שלי, קבלנה,
אם במקרה פעם תפגשנה,
אנא, אמור לה, לזו הקטנה,
שעד היום אני מוחה בסתר דמעה
על ילדתי היחידה, המסכנה,
אשר מזמן, בשמי אושוויץ התפוגגה". (סטניסלב ויגודזקי)
קובץ שירים על ילדים, שכתבו משוררים יהודים ולא יהודים בפולנית והם תורגמו לעברית. השירים חושפים בפני התלמיד בלשון מדוברת, גלויה וישירה את החוויות הקיומיות שחוו ילדים בגטו: הפחדים, הייאוש והתסכול. בצד השירים מובאים ציורים שכמו המילים, ממחישים את עולמם של ילדים שזקנו בטרם עת, ילדים המנסים לשרוד בתוך מציאות איומה.
לחוברת מצורפת חוברת למורה ובה דפי הנחיות שבעזרתן ניתן לקיים שיחות ופעילויות בכיתה, וכן ביוגרפיות של המשוררים ושל הציירת הלינה אולמוצקי.
בערכה:
חוברת שירים ותמונות
חוברת דידקטית

להזמנה

אוספי שאלות ותשובות הלכתיות מגטו קובנה

"בדין הצלת עצמו על ידי תעודת עכו"ם"
שאלה: ביום א' ניסן תש"ב נשאלתי בגטו קובנה אם מותר לו לאדם להציל את עצמו על ידי קנית תעודות התנצרות (טופשיין) ועל ידי זה תהיה לו האפשרות לברוח ליערות ולהצטרף לפרטיזנים.
תשובה: הרב אשרי קובע חד משמעית שאסור לקנות תעודת התנצרות כדי להציל את הנפש. ..מאחר שהתעודה הזאת נועדה להטעות את הגויים, שיחשבו שאין הוא יהודי..." (שו"ת ממעמקים)
בחוברת מתוארים חייהם של יהודי קובנה בגטו כפי שהם משתקפים בשאלות שנשאל הרב אפרים אשרי בגטו קובנה ובתשובותיו. באמצעות השאלות ההלכתיות מוצגות לפני התלמיד כמה שאלות גורליות שעמדו בפני היהודי המאמין במאבקו לקיום יהודי בגטו בתקופה שבה עדיין הייתה תקווה להצלה.
בחוברת תיאור קצר של תולדות יהודי קובנה, קטעים מספרו של הרב אשרי והנחיות לפעילות לימוד בקבוצות.
בערכה:
חוברת לתלמיד
חוברת למורה

להזמנה

אגדת הילדים מגטו לודז'

"זו אגדה על נסיך וארץ פלאות ורגעי אושר שעברו על שלושה דורות במשך חורף, אביב, קיץ וסתיו, למרות ששררו שם מצוקות ורעב". (מהאגדה)
אלבום אגדת גטו לודז' צויר במפעל לחייטים במשך תקופת השילוחים למחנה ההשמדה חלמנו. לאחר המלחמה נמצאו ציורים אלה בדרך מקרה בין חורבות הגטו ונאגדו לאלבום. האלבום מכיל שבעה׀עשר ציורים שצוירו בצבעי גואש. את הציור מלווה טקסט בחרוזים, שנכתב במקור בפולנית. הציורים חושפים אמצעים מפתיעים שנקט המאייר כדי לבטא את הטרגדיה שהתרחשה בעולמו. מטרתם הייתה כנראה להסיח את דעת הילדים בגטו מפחד וחרדה שחוו ביום יום.
יחידה זו מלמדת על הוויית החיים בגטו לודז' ועל גורל ילדי הגטו בפרט. ניתוח הציורים תוך הבנת ההקשרים של חיי המצוקה הקשה מאפשר לתלמידים להתחקות אחר דילמות קיומיות בגטו.
הערכה מלווה בחוברת הדרכה המעניקה למורה רקע היסטורי, ניתוח אמנותי והצעות לעבודה בכיתה. וכן מאמר מאת פרופ' ישראל גוטמן העוסק בייחודו של גטו לודז', אלבום 'אגדת הילדים' מגטו לודז', נרטיב האגדה, הצעות לעבודות בכיתה, קטעים מתוך יומנים, זיכרונות ומהכרוניקה של גטו לודז'.
בערכה:
17 כרזות צבעוניות 50x70 ס"מ
חוברת למורה

להזמנה

חוברות מקורות: קרקוב, ורשה ועיירות

הערכה כוללת שלוש חוברות של מקורות העוסקות ביהודי פולין בין מלחמות העולם, ומטרתן לשמש כחומר עזר להכרת העולם היהודי טרם השואה. החוברות כוללות מקורות נבחרים שנכתבו בידי יהודי פולין עצמם, והן מיועדות לעבודה קבוצתית של בני נוער העומדים לנסוע לפולין.
החוברת הראשונה מוקדשת לוורשה, השנייה דנה ביהודי קרקוב, והחוברת השלישית עוסקת בעיירה היהודית תוך התייחסות לחיים בשלוש עיירות: ליז'אנסק, סטיבסק וטיקטין. בכל חוברת קיימת חלוקה לנושאי משנה הבוחנים ממדים שונים בעולמם המגוון של יהודי פולין, כגון היצירה התרבותית בין מלחמות העולם, פעילות חברתית וחינוכית בקרב יהודי פולין, ארגונים יהודים פוליטיים טרם השואה ועוד.
קריאת המקורות ומענה על השאלות המצורפות מאפשרת השוואה בין החיים בקהילות שונות בפולין ערב המלחמה, ויוצרת תמונה מורכבת של העולם היהודי שהיה.
הערכה מיועדת לתלמידי החטיבה העליונה לקראת המסע לפולין.
בערכה:
3 חוברות

להזמנה

ונתתי להם יד ושם

"אורזים בקדחתנות חיים שלמים לתוך תרמילי גב, לקחת לקרונות הבקר. לא עוד עריסות, אמבטיות, עגלות׀תינוק. הכול חייב להיכנס לתוך חבילה למשפחה. כל צורכי החיים נדחסים לתוך צרור קטן. מרק זה, לא עוד מה ניתן לדחוס לתוך תיק שניתן יהיה לשאתו למרחק רב? מזון? בגדים? חפצי ערך? להיכן הם לוקחים אותנו? לאקלים קר? אם כך, נזדקק לבגדים חמים. האם נקבל מזון בדרך? אם לא, מזון הוא הדבר החשוב ביותר. מה בקשר לכסף וזהב או אפילו כלי חרסינה? ייתכן שנוכל להחליפם במזומנים מי יודע? הלוואי שאבא היה אתנו.." (ליוויה בת, 13 מתוך טיטלבוים, י. ב. מבעד לעינינו. ילדים חווים את השואה)
יחידת לימוד להנחלת זיכרון השואה ומשמעויותיה, מבוססת על כרזות מארכיון יד ושם. מבחינה דידקטית יכול המורה או המדריך להיעזר בערכה לשימושים שונים: לימוד נושא השואה בכיתה תוך מעקב אחר רצף ההתפתחויות הכרונולוגי וההיבטים שבאים לידי ביטוי בתצלומים; התייחסות לכל כרזה כנושא בנפרד; בניית תערוכה לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה; הצגתה בימי עיון ובסמינרים ככלי עזר ללימוד נושא.
הערכה מיועדת לתלמידי החטיבה העליונה, הכרזות מתאימות גם לחטיבת הביניים.
בערכה:
חוברת הדרכה עבודה לתלמיד
20 כרזות בשחור לבן 50x70 ס"מ

להזמנה

אח ואחיו

"הייתה פרידה כל כך נוראית. כל כך קשה. איך אפשר? זה. ..בכלל, זה. ..הרגשתי שזה הסוף. זהו. ..התחבקנו. ..אימא הוציאה, נתנה לי תמונה קטנה שלה. תמונת פספורט. היא ואחותי ירדו ויותר לא ראינו אותם". (עדותו של אורי חנוך)
"אח ואחיו" הוא סרט המתעד את קורותיהם של שני אחים ניצולי שואה, אורי ודני חנוך, מילדותם השלווה בעיר קובנה ועד לסוף מלחמת העולם השנייה. הסרט עוסק בנושאים ובהיבטים רבים של התקופה בכללה, ושל קורות האחים בפרט. שני האחים מספרים על הילדות שחוו בעיר הולדתם קובנה טרם המלחמה, על השינויים שחוללו הכיבוש הגרמני והגטואיזציה במרקם החיים המשפחתי והציבורי, על קשיי הקיום במחנות הריכוז, על ניסיונות ההישרדות ועל חוויית הזיכרון בשנים שלאחר המלחמה ועד היום. הסרט משלב עדויות שמסרו שני האחים בשנים האחרונות, תצלומים מקוריים מגטו קובנה וממחנות שונים, ויצירות של האמנים אסתר לוריא, יעקב ליפשיץ והצלם צבי קדושין.
לסרט מצורפים שני מערכי שיעור בהיסטוריה שתכליתם לעשות בו שימוש בעת לימוד נושא השואה בבית הספר, באמצעות התמקדות בהיבטים שונים העולים בסרט והרלוונטיים ללימוד ההיסטורי. כן מצורף מערך שיעור נוסף המיועד לשעת מחנך, והבנוי באופן שאינו מחייב ידע היסטורי קודם, אלא עניינו בצדדים הערכיים והמוסריים הנחשפים בסיפור קורותיהם של האחים חנוך.
בערכה:
קלטת וידאו/DVD באורך 43 דקות
חוברת למורה

להזמנה

אסופה לתולדות השואה וחוברת דו לשונית לתלמיד (בערבית ובעברית)

ערכה ללימוד נושא השואה לדוברי ערבית בישראל הכוללת אסופה של מקורות וחוברת לתלמיד בערבית. הערכה מבוססת על הניסיון שהצטבר בהוראת תולדות השואה בקרב מורים, תלמידי סמינר למורים וסטודנטים דוברי ערבית.
מטרת האסופה היא להציג בפני הלומד מבחר בסיסי של מסמכים על תולדות השואה לשלביה. המסמכים מובאים בעברית ובערבית כדי לאפשר ללמוד את הנושא גם בקבוצות מעורבות. יש בה מפות ותמונות מבוארות בשתי השפות, מסמכים, עדויות, קטעי ספרות וקטעים ממאמריהם של אינטלקטואלים ערבים על הרלוונטיות של נושא השואה לציבור הערבי.
החוברת לתלמיד כוללת סקירה היסטורית, עדויות של ילדים וניצולים, פנייה של הניצולים לקורא הערבי, ומאמר של אינטלקטואל ערבי על גזענות וסטריאוטיפים מבחינה אנתרופולוגית.
האסופה הופקה בשיתוף המרכז לחינוך הומניסטי בבית לוחמי הגטאות.
האסופה מיועדת לסטודנטים, לפרחי הוראה ולתלמידי תיכון.
בערכה:
אסופת מקורות דו לשונית
חוברת לתלמיד ׁ בערבית

להזמנה

שנות ראינו רעה - פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה

בהתייחסו, לאחר השואה, לדיון ההלכתי סביב חוק השחיטה, כתב הרב יחיאל ויינברג "ולא נמנעתי מלפרסמן משום חשיבותן ההיסטורית לפי שיש בהן זכר לייאוש המר שתקף את המוני בית ישראל ואת החרדה הגדולה של רבני ישראל, אשר חרדו לחתור ולמצוא הצלה ופיקוח כל שהוא לנפשות רבבות ישראל וזכר לגבורה הנפשית של גדולי ישראל לעמוד על נפשם ולא להיכנע לגזירות של שונאי ישראל אשר מתוך שנאתם הכבושה מעלילים עלילות רשע על עם ה' ותורתו הקדושה." (הרב יחיאל ויינברג, 'שרידי אש')
"שנות ראינו רעה" היא סדרה המספרת את סיפורה של היהדות הדתית/חרדית בתקופת השואה בתוך הקשר היסטורי כללי ויהודי רחב של תולדות השואה. הסדרה מיועדת להוראה ולציבור הרחב. לכל כרך מצורף מדריך למורה. הספר הראשון והשני מלווים בקלטת וידאו או תקליטור המכילים קטעי עדויות העוסקים בנושאי הספר.

הכרך הראשון עוסק בתולדות האורתודוקסיה בגרמניה בשנות השלושים ובחיסולה בתקופת השואה. בין השאר הוא דן באופייה הייחודי של השקפת עולם אמונית של "תורה עם דרך ארץ", בהתמודדות מורכבת של ציבור שומרי התורה בגרמניה עם איסור השחיטה הכשרה, עם השינוי במעמד בתי הכנסת בגרמניה ובחיסולה המוסדי של האורתודוקסיה.

הכרך השני עוסק בעיקר בסוגיות עולמם של יהודים דתיים בתקופת הגטו. בהנהגה הרבנית, בחינוך היחודי בגטאות, במקומו של הספר בעולם שקרס ובנסיונות להעניק פשר דתי לסבל שעברו היהודים בתקופה זו.

הכרך השלישי עוסק בסוגיות ההצלה וההסתתרות בתקופת השואה על היבטיהן השונים: היסטוריים, מוסריים והלכתיים. החברה היהודית, ובכללה היהדות הדתית העמדת במוקד ספרנו, הייתה נתונה במלכודת בלתי אפשרית, ורבים ניסו למצוא פתח מילוט מציפורני הכובש הנאצי. בדפים הבאים נפרשות בפני הקורא הסוגיות המרכזיות הכרוכות בבריחה ובהסתתרות ויוזמות חשובות של הצלה, תוך דגש על היהדות שומרת המצווה.
בין הנושאים הנידונים בספר: החיים במסתור, העברת ישיבות ותלמידיהן מליטא למזרח הרחוק ויוזמות ההצלה של הרב וייסמנדל ו'קבוצת העבודה' בסלובקיה.

הכרך הרביעי עניינו תקופת "הפתרון הסופי". הוא סוקר את הדרך שעברו הנאצים מראשית המלחמה ועד השמדת יהודי אירופה ועוסק בתגובות הציבור היהודי והנהגתו לנוכח המידע על ההשמדה ולנוכח השילוחים למחנות המוות, במחנות ההשמדה והריכוז וביהודי הונגריה במלחמת העולם השנייה.

ספרי הסדרה נכתבו בשיתוף פעולה עם חוקרים ורבנים חרדיים וצוות של היסטוריונים בפיקוחו של פרופ' דן מכמן ביד ושם. הסדרה מותאמת לצרכים ולרגישויות של הציבור החרדי.

להזמנה

אל תיקח את אבא שלי

"במו עיניי ראיתי איך שאבא שלי יוצא מהמחבוא וירדתי למטה. ליד השער עמד אבא שלי והשוטר החזיק אותו כדי להעמיס על המשאית ואז אני התפרצתי בבכי, בבכי מר ועטפתי את עצמי לרגלי אבא שלי והתחננתי, התחננתי אל תיקח את האבא שלי, אל תיקח את האבא שלי, תשאיר את האבא שלי. ואותו שוטר שיותר מאוחר ידעתי את שמו, פשוט הדף אותי, זרק אותי לצד ומאז לא ראיתי אותו". (עדותה של זהבה צוקרמן)
הסרט בוחן את קורותיהן של חמש משפחות יהודיות שונות בגטאות שהוקמו בשטחי פולין וברית המועצות. הוא סוקר את המעבר הכפוי מהחיים הנורמליים טרם המלחמה אל הגטו הסגור, את חייהן של משפחות בתוך הגטאות עד לשילוחם של בני המשפחה אל מחנות העבודה או ההשמדה.
במוקד הסרט ניצבת המשפחה היהודית המבקשת לנהל חיי יום יום נורמליים ככל שניתן, לרבות עריכת טקסי נישואין ולידת ילדים, ומתמודדת עם מצוקות כלכליות, מחלות ואיומים תדירים על חייה. המשפחה, שחייה התנהלו בשלווה יחסית עד פרוץ המלחמה, נקלעה בגטו למציאות קיצונית ובלתי מוכרת, שגרמה לשינויים בתא המשפחתי. מסיפוריהן של המשפחות ניתן ללמוד על מערכות היחסים המשפחתיות ועל הווית החיים היהודית בגטאות.
הסרט משלב עדויות שהוקלטו ביד ושם, יומנים, זיכרונות, תמונות ארכיון וקטעים מסרטים דוקומנטריים.
בערכה:
קלטת וידאו/DVD באורך 30 דקות
חוברת למורה

להזמנה

כשהמילים נעלמות

"כשפתחנו את הדלתות באושוויץ...לא ידענו, לא ידענו כלום.. .ידענו רק שיכולנו לראות שהמקום נראה כמו גיהינום. שונה מכל דבר שראינו אי׀פעם בעבר. עם גדר תיל, עם ארובות מעשנות, עם גרמנים, וזה היה רק בוקר". (עדותה של פרידה וינמן)
ההדרכה בפולין היא עבודת פאזל עדינה ומורכבת, החובקת בתוכה ידע היסטורי רחב היקף. האוגדן "כשהמילים נעלמות" בא לענות על צרכיו של המדריך ושל המבקר הישראלי בפולין המסייר במחנות אושוויץ בירקנאו. הוא ערוך לפי נושאים העוסקים הן בתהליך ההשמדה הן בחיי היום׀יום של האסירים לצד תעשיית המוות. לכל נושא נלווה הסבר היסטורי קצר, מקבץ עדויות וקטעי ספרות המסייעים להעמיק ולהעשיר את זווית הראייה של המדריך באושוויץ, וכן בהעלאת נושאים לדיון במהלך ההדרכה.
האוגדן נוח לנשיאה, עמיד בפני פגעי הדרך והזמן. הוא מאפשר למדריך להוסיף בו רשימות ונתונים אישיים ובכך לעשותו כלי הדרכה אישי שישמש אותו במשך שנים.
באוגדן עדויות וקטעי ספרות, הסברים היסטוריים, רשימה ביבליוגרפית, תכנית מחנה הריכוז אושוויץ I, מפת אושוויץ II 1944ומסלול של אחת מצעדות המוות ממחנות אושוויץ.
אוגדן המיועד למדריכים בפולין ולמורים המעוניינים להרחיב ידיעותיהם על מחנה אושוויץ בירקנאו.

להזמנה

משא זיכרון

הערכה מציעה לאיש החינוך כלים לעיסוק בנושא השואה. התכנית מאפשרת גם הצגה כרונולוגית של האירועים וגם העמקה בסוגיות שונות, בהתאם לצורכי הקבוצה ולהקשר הלימודי. ייחודה של תכנית זו הוא בהדגשת גורלם של יהודי ברית המועצות בשואה.
בערכה תקליטור מולטימדיה ובו מצגת בת 21 שקופיות הניתנות להדפסה הכוללת תצלומים, יצירות אומנות וטקסטים, ומציגה את נושא השואה מכמה נקודות מבט: רצף של אירועים היסטוריים, מקומות, התרחשויות, דמויות ומושגים ייחודיים לתקופה.
הערכה מיועדת לתלמידי כיתות י"א - י"ב בבתי הספר ובחינוך הבלתי-פורמלי.

להזמנה

בינות לשברים

ב 30- בינואר 1942 כתבה ביומנה בחורה צעירה ושמה אלישבע את השורות האלה: “בנפשי מתחיל לנבוט הספק. אבל יש לשתוק. יבורך כל אחד הנושא בשורה טובה, ולא ידוע היכן נולדה והיכן תגווע...”.
אלישבע בינדר מסטניסלבוב לא זכתה לראות את השחרור, וכמיהתה לחופש נותרה מקופלת בתוך מילים, בתוך יומן, בתוך הזיכרון. התוכנית “בינות לשברים” מכילה שמונה שיעורים העוסקים בסוגיות מתולדות השואה ומאפשרים להתבונן בפיסות החיים הנגלות אלינו מתוך השבר הגדול .
תוכנית בין-תחומית זו מביאה את קולם של הניצולים ומשלבת בתוכה קטעי יומנים, זיכרונות, קטעי ספרות ויצירות אמנות שמטרתם להעשיר את לימודי השואה ולצקת בהם תוכן נוסף ומשמעות ייחודים.
בערכה:
8 שיעורים ותקליטור עם עדויות ומקורות לתלמידים

להזמנה

קירות מספרים

רצית לצעוק: "מה זה – חלום או מציאות?" לא ידעת אם לשמוח או לבכות לנוכח הפרדוקס הזה. אולי צודקים אלה שחיים כך, כאילו לא קיימות הזוועות מסביב, ומסרבים לראות את החומות המקיפות אותנו. אולי שכחו שאוחזת בנו כף יד עשויה ברזל, אשר עלולה בכל רגע להיסגר ולמעוך את כולנו כמו זבובים.
גרגורי שור, רשימות מגטו וילנה 1941–1944, הוצאת איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל, תל אביב 2002, עמ' 51–52.

לאחר שחרור וילנה, בשלהי הקיץ של 1944, חזרה להריסות הגטו קבוצה של פרטיזנים יהודים שיצאו בזמן המלחמה מהגטו ליערות. בינות להררי אשפה ומקומות מחבוא שונים הם מצאו וחילצו חומר תיעודי יקר ערך על חיי הגטו, שכלל יותר מ-200 כרזות רחוב, עשרה מהן עומדות במרכזו של מסע חינוכי המוצע לתלמידי התיכון בערכה חדשה שהוציאה המגמה להכשרת מורים.
כרזות רחוב, מעצם טבען משקפות מחד את הפעילות הרשמית של מוסדות הגטו ומאידך את הציבוריות והלך הרוח. מעצם אופיין הן נחרצות וכמו מעמידות סימן קריאה סביב התופעות עליהן הן מעידות. בעקבותיהן הוספנו עדויות ויזואליות, מקורות כתובים בני הזמן, שירה, תצלומים ויצירות אומנות המציבים סימני שאלה, מצביעים על הקשיים ועל הדילמות והמורכבות שליוו את עצם הפעולות שהכרזות מעידות עליהן.
בערכה:
עשר כרזות ללימוד על חיי התרבות והרוח בגטו כפי שאלה משתקפים מהן, תוך הרחבת הדיון בעקבות עדויות, מקורות ותקצירים היסטוריים על CD.

להזמנה

גלויות

"גלויות" הוא פרוייקט פרי שיתוף פעולה של ביה"ס המרכזי להוראת השואה ביד ושם והמחלקה לעיצוב גרפי במרכז האקדמי לעיצוב ויצ"ו-חיפה. במסגרתו מעצבים, מזה מספר שנים, סטודנטים לאחר תהליך חינוכי, מביאים לידי ביטוי את קולם בנושא עיצוב זיכרון השואה ומשמעויותיה לדורות הבאים.
לצפייה בעיצובים.
בערכה:
סט גלויות מתוך פרוייקט "גלויות" - סטודנטים מעצבים זיכרון.

להזמנה

כרזה ממלכתית

השתרשות זיכרון השואה בשיח החברתי-תרבותי מרחיבה את גבולות השיח לתחומי דעת ויצירה מגוונים ובתוכם היצירה האמנותית. כך בישראל וכך גם בעולם. על רקע זה, משרד ההסברה והתפוצות ויד ושם מקיימים תחרות ארצית לעיצוב כרזה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בתחרות לוקחים חלק מאות יוצרים.
עבודותיהם המקוריות ורבות ההשראה, מבטאים מגוון משמעויות שמייחסים דורות שונים, באמצעות השפה החזותית, לזיכרון השואה. לכרזה הנבחרת נכתב מערך שיעור שניתן להורידו מאתר האינטרנט של בית הספר המרכזי להוראת השואה באתר יד ושם. ניתן לרכוש מידי שנה את הכרזה הזוכה בתחרות "מעצבים זיכרון" לשימוש חינוכי במרכזו הנושאים: עיצוב זיכרון השואה, אמנות ושואה, הדור השלישי והרביעי לניצולי השואה.
כרזה בגודל 70x100 ס"מ לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

להזמנה