שנות ראינו רעה - פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה

בהתייחסו, לאחר השואה, לדיון ההלכתי סביב חוק השחיטה, כתב הרב יחיאל ויינברג "ולא נמנעתי מלפרסמן משום חשיבותן ההיסטורית לפי שיש בהן זכר לייאוש המר שתקף את המוני בית ישראל ואת החרדה הגדולה של רבני ישראל, אשר חרדו לחתור ולמצוא הצלה ופיקוח כל שהוא לנפשות רבבות ישראל וזכר לגבורה הנפשית של גדולי ישראל לעמוד על נפשם ולא להיכנע לגזירות של שונאי ישראל אשר מתוך שנאתם הכבושה מעלילים עלילות רשע על עם ה' ותורתו הקדושה." (הרב יחיאל ויינברג, 'שרידי אש')
"שנות ראינו רעה" היא סדרה המספרת את סיפורה של היהדות הדתית/חרדית בתקופת השואה בתוך הקשר היסטורי כללי ויהודי רחב של תולדות השואה. הסדרה מיועדת להוראה ולציבור הרחב. לכל כרך מצורף מדריך למורה. הספר הראשון והשני מלווים בקלטת וידאו או תקליטור המכילים קטעי עדויות העוסקים בנושאי הספר.

הכרך הראשון עוסק בתולדות האורתודוקסיה בגרמניה בשנות השלושים ובחיסולה בתקופת השואה. בין השאר הוא דן באופייה הייחודי של השקפת עולם אמונית של "תורה עם דרך ארץ", בהתמודדות מורכבת של ציבור שומרי התורה בגרמניה עם איסור השחיטה הכשרה, עם השינוי במעמד בתי הכנסת בגרמניה ובחיסולה המוסדי של האורתודוקסיה.

הכרך השני עוסק בעיקר בסוגיות עולמם של יהודים דתיים בתקופת הגטו. בהנהגה הרבנית, בחינוך היחודי בגטאות, במקומו של הספר בעולם שקרס ובנסיונות להעניק פשר דתי לסבל שעברו היהודים בתקופה זו.

הכרך השלישי עוסק בסוגיות ההצלה וההסתתרות בתקופת השואה על היבטיהן השונים: היסטוריים, מוסריים והלכתיים. החברה היהודית, ובכללה היהדות הדתית העמדת במוקד ספרנו, הייתה נתונה במלכודת בלתי אפשרית, ורבים ניסו למצוא פתח מילוט מציפורני הכובש הנאצי. בדפים הבאים נפרשות בפני הקורא הסוגיות המרכזיות הכרוכות בבריחה ובהסתתרות ויוזמות חשובות של הצלה, תוך דגש על היהדות שומרת המצווה.
בין הנושאים הנידונים בספר: החיים במסתור, העברת ישיבות ותלמידיהן מליטא למזרח הרחוק ויוזמות ההצלה של הרב וייסמנדל ו'קבוצת העבודה' בסלובקיה.

הכרך הרביעי עניינו תקופת "הפתרון הסופי". הוא סוקר את הדרך שעברו הנאצים מראשית המלחמה ועד השמדת יהודי אירופה ועוסק בתגובות הציבור היהודי והנהגתו לנוכח המידע על ההשמדה ולנוכח השילוחים למחנות המוות, במחנות ההשמדה והריכוז וביהודי הונגריה במלחמת העולם השנייה.

ספרי הסדרה נכתבו בשיתוף פעולה עם חוקרים ורבנים חרדיים וצוות של היסטוריונים בפיקוחו של פרופ' דן מכמן ביד ושם. הסדרה מותאמת לצרכים ולרגישויות של הציבור החרדי.

להזמנה

שואה וזיכרון

ספרי לימוד לתלמידי החטיבה העליונה על פי תכנית הלימוד החדשה בהיסטוריה.
חלק ב1: העולם והיהודים בדורות האחרונים 1970-1920 ספר זה הוא המשכו של חלק א' שראה אור זה מכבר ועסק בשנים 1920-1870 הספר נפתח בתוצאות מלחמת העולם הראשונה ובהשלכותיהן על הסדר העולמי החדש. תחילת תקופת המנדט ובניין הבית הלאומי בארץ ישראל על כל היבטיו, ובמקביל עלייתם של המשטרים הטוטליטרים באירופה. התמוטטות הביטחון הקיבוצי באירופה בשנות השלושים שהובילה למלחמת העולם השנייה. דרך ההתנגשויות הפוליטיות בין שתי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות והקמת מדינת ישראל עד שנת 1970.
חלק ב2: שואה וזיכרון
את ספר הלימוד "שואה וזיכרון" כתב פרופ' ישראל גוטמן בשיתוף עם בית הספר להוראת השואה ביד ושם והוא קיבל אישור ממשרד החינוך. הספר מעניק מידע מקיף על השואה ועל השפעתה ובוחן את השואה משני היבטים עיקריים: כחלק ממכלול האירועים בהיסטוריה העולמית ובהיסטוריה היהודית, וכניסיון לתת משמעות לסיפור השואה כאירוע מעצב וכחלק מזהותנו העצמית כיהודים, כישראלים וכבני אדם. הספר משלב חומר מעודכן המבוסס על מחקרים חדשים ורבי פנים, ויש בו מגוון של מפות, תעודות, קטעי יומנים, עדויות, תצלומים נדירים וציורי התקופה.
לחלק זה מתלווה חוברת למורה ובה הצעות דידקטיות המסייעות בהכנת השיעורים על פי ספר הלימוד.
הספרים הופקו בשיתוף מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.

להזמנה

הארות בערפל: דיונים בספר "נער קריאה"

"במשך כל שבועות המשפט לא הרגשתי כלום, תחושותי היו קהות. התגריתי בהן מדי פעם, ניסיתי לדמיין לעצמי את אנה, במרב הבהירות שרק יכולתי, בשעת המעשים שהיא מואשמת בהם". (ברנהארד שלינק)
הרומן של ברנהארד שלינק, "נער קריאה" שיצא לאור לפני שנים אחדות, זכה לעניין ציבורי רב בארץ ובעולם. הספר מספר אודות תלמיד גימנסיה בגרמניה לאחר המלחמה, המתאהב באישה שנחלצת לעזרתו. הרומן ביניהם מסתיים כאשר מבקש הוא להתעמק בעברה. לאחר מספר שנים, כסטודנט למשפטים, הוא מזהה אותה כאחת מהנאשמות המרכזיות במשפט של פושעי מלחמה נאצים.
הצגתה כדמות הראשית בספר מאפשרת לקוראים לבחון את המניעים, את דפוסי החשיבה ואת קווי האופי של הרוצחים הגרמנים.
היחידה תילמד בדרך של שיח שאינו מצמצם ותוחם גבולות, אלא מרחיב את נקודת המבט ביחס לרוצחים הנאצים ומפתח את היכולת להבחין בדרכי העיצוב של תכונות אישיותם, באופן קבלת ההחלטות ובדרך פעולתם כאנשים אחראים למעשיהם.
בחוברת הנחיות דידקטיות, ניתוח קטעים מן הספר ושאלות לדיון.

להזמנה

יהדות פולין בין שתי מלחמות עולם

"טעות היא לחשוב שיהודים הם אנשים בלא מולדת. האמת היא, שהמולדת שלנו היא הארץ שבה חיים, עובדים, לוחמים ומקווים לטוב. האמת היא, שהאנטישמיות רוצה לשכנע יהודים ולא יהודים כאחד, שהיהודים הם זרים, ויש להיפטר מהם, הם רואים עצמם כאזרחים שווי זכויות, הנושאים בעול יחד עם כל האזרחים האחרים, ודורשים לעצמם אותן זכויות ממש שיש לאחרים" (ויקטור אלטר, נאום בקונגרס הבינלאומי של האיגודים המקצועיים שהתקיים בשוויץ, יולי 1939)
"עלינו לנסות כל דרך שתביא להטבת מצבם של יהודי פולין, ואין לנהוג בקלות ראש בשעה שהאינטרסים של מיליוני יהודים מונחים על כפות המאזנייםהמנהיגים חייבים להיות מוכנים להקריב את אהדת ההמונים תמורת הסיכוי להיטיב את מצבם של ההמונים" (ליאון רייך, ציונים כלליים).
הקהילה היהודית בפולין, הייתה הריכוז היהודי השני בגודלו בעולם שבין שתי מלחמות עולם. יחידה זו מתארת את חיי היהודים על פלגיהם השונים, מתוך היבטים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים. היא מציגה בפני התלמידים את הבעיות הקיומיות שבהן יהודי פולין התחבטו ואת הפתרונות השונים שהציעו פלגים שונים לעתידה של יהדות פולין.
החוברת מתוכננת כך שהתלמיד יעלה פתרונות משלו על פי המקורות העשירים והמגוונים העומדים לרשותו, ויעמת פתרונות אלו עם המצב ההיסטורי שהיהודים היו נתונים בו.

להזמנה

פנים רבות לגבורה תולדות יהודי קרקוב בתקופת השואה

"הרגשתי את ריח העצים הפורחים, ורציתי לצעוק לכל העולם [...] שאני צעירה ואני רוצה לחיות, אני רוצה ליהנות מהליל החמים והכסוף בצורה לגמרי אחרת! האם זו אנוכיות כל כך נוראה?!" (מיומנה של הילנה נלקן)
הספר מתאר את קהילת יהודי קרקוב מתחילת הכיבוש הנאצי ועד לחיסולו של הגטו: תגובות היהודים למדיניות הגרמנית, דרכי ההתמודדות שלהם עם המציאות החדשה, היחסים בין זרועותיו השונות של השלטון הנאצי והשפעתם על גורל קהילת קרקוב, היחסים המורכבים בין יהודים לפולנים והמחתרת בקרקוב.
ייחודו של הספר טמון בהצגת האירועים מבעד לעיניהם של בני נוער יהודים שחיו באותה תקופה.
ביחידה זו משולב הניתוח ההיסטורי בעדויות אישיות ובקטעי ספרות אותנטיים מתקופת השואה.
בספר מובאים רקע היסטורי, שאלות ודילמות לדיון ולשיחה בכיתה ובקבוצה, מפות, תצלומים, ציר זמן ורשימה ביבליוגרפית.
"פנים רבות לגבורה" מיועד ללימודי בחירה בהיסטוריה לבחינת הבגרות, ולמעוניינים להעמיק בתולדות קהילה אחת. הספר מתאים גם להכנת משלחות בני נוער למסע בפולין.
הספר הופק בשיתוף עם האגף לפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

להזמנה

מציל אחי אנוכי

הצלת יהודים בידי יהודים היש דבר פשוט וטבעי מזה? בחוברת שלפנינו נחשף הקורא למעשי ההצלה שנעשו בידי היהודים בתקופת השואה, ומגלה שמעשי הצלה אלה אינם מובנים מאליהם. גם כאן, כמו בתחומים אחרים הצליחה השואה לערער מערכות יחסים אנושיות המושתתות על ערכי מוסר ומוסכמות חברתיות. בבואנו לבחון את מעשי ההצלחה הללו, אנו למדים על ייחודה של החברה היהודית השרויה בשעותיה הקשות ביותר, שגם המציאות האכזרית שהיא נתונה בה לא מרפה את כוחה. מרקם היחסים ונערכים האנושיים אינם חדלים להתקיים. החוברת בנויה משישה סיפורי הצלה של יהודים מציגים היבטים שונים של הנושא : יחידים שפעלו כמצילים, פעילות משותפת עם גורמים לא יהודיים וארגוני הצלה. הסיפורים מלווים בשאלות, נושאים לדיון והצעות לפעילויות לימודיות.

להזמנה

במערכה הגדולה

חוברת למורה לחטיבות העליונות על לוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה
מאת אפרת בלברג
לציון שישים שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה הוכנה חוברת למורה, שמציגה היבט רווח פחות בתודעה ובזיכרון של התקופה.
בשורותיהם של כל הצבאות שנלחמו בנאצים, ובראשם הצבא האדום של ברית-המועצות וצבא ארצות הברית, לחמו מאות אלפי חיילים יהודים. החוברת מביאה את הנתונים ביחס למדינות הלוחמות, ומשלבת סיפורים אישיים של חיילים וחיילות מכל הצבאות.
בחוברת מוצגים מספר נושאים לדיון ועיון, ובמרכזן שאלת משמעות הלחימה היהודית בכל הצבאות במלחמת העולם השנייה. האם לחמו היהודים מתוך סולידריות יהודית, או מתוך רגשות פטריוטיים לארצותיהם הנתונות במלחמה? הסיפורים האישיים שבחוברת פותחים אפשרות לבחינת שאלה זו ושאלות נוספות המשתמעות ממנה: האם היה הבדל בין חיילים יהודים לאחרים בקרבות עצמם? האם השתתפותם בלחימה הייתה בבחינת התנגדות למדיניות האנטי-יהודית של הנאצים, ובמיוחד בשלב "הפתרון הסופי"?
בחוברת משולבות מפות ותמונות, וכן הצעות לפעילויות לימודיות וחווייתיות שונות.

להזמנה

מחללי הזיכרון

לאחר תקופה של ירידה בהיקף האנטישמיות בעולם, התרבו בשלוש השנים האחרונות ביטויי השנאה וגילויי האלימות כלפי יהודים במקומות שונים. בין שהמגמות הללו משקפות תהליכים ארוכי טווח, ובין שהן תוצאה של מתחים ואירועים פוליטיים זמניים, יש בהן כדי ללמד על המקום הקבוע שתופסת האנטישמיות בעולם המודרני. אחד הביטויים המובהקים של האנטישמיות בת ימינו הוא התופעה של הכחשת השואה. אמנם תופעה זו נמצאת כבר שנים רבות במגמת עלייה, אך אין להוציא מהכלל אפשרות כי יש זיקה הדוקה בין המתרחש בימינו ובין הפרסומים השקריים באשר לשואה.
ב"מחללי הזיכרון", יחידת מידע המופקת מטעם יד ושם ו'יד יצחק הרצוג', אנו מבקשים להביא לידיעת הציבור הישראלי את שורשי התופעה, מניעיה, גילוייה השונים ומטרותיה.

להזמנה

בין היסטוריה למבדה שואת יהודי יוגוסלביה

יהודי יוגוסלביה חיו בקרב עמים ששרר ביניהם מתח רב ואנטגוניזם דתי, לאומי, תרבותי וטריטוריילי. התפרקות יוגוסלביה ליחידות טריטורייליות בשלטונות הכיבוש השונים, השפיעה על מורכבותו של גורל היהודים באזור זה, ובכך נבדלה יוגוסלביה מאזורי הכיבוש האחרים באירופה. יחידת לימוד זו היא מודולרית, משמשת בסיס להוראת נושא השואה בכלל ולשואת יהודי יוגוסלביה בפרט. מטרתה ללמד הן על גורל היהודים בתקופת השואה הן על היחסים בין יהודים לבין לא יהודים באזורי הכיבוש באמצעות ספרות וקולנוע. היחידה מיועדת למורי המכללות ולמחנכים המחפשים חומר ייחודי ושונה להוראת הנושא.
היחידה משלבת גישות מתחומי דעת שונים, היסטוריה, ספרות וקולנוע המסייעות להבנת גורלו של הפרט והמשפחה בשואת יהודי יוגוסלביה.
החוברת הופקה בשיתוף עם מכון מופ"ת.

להזמנה

בין תמולנו למחרנו

"התרגלנו לקום השכם בבוקר, בשבעלעמוד בתור ארוך, קערה בידינו, ולהמתין שייתנו לנו קצת מים חמים עם מלח או עם טעם של קפה...התרגלנו לישון בלי מיטה, לברך לשלום כל לובש מדים, לא ללכת על המדרכה, או ללכת על המדרכה, התרגלנו לסטירות לחי על לא סיבה, למהלומות ולהוצאות להורג התרגלנו לראות שעה שעה אלפי אומללים המובלים אלינו שעה שעה אלף הנלקחים מאתנו...". (מכתבי הפרוזה של פטר פישל, בן 15 שמצא את מותו באושוויץ ב-1944)
אסופת מקורות המסייעת ונותנת מענה לצורכי המורים, המדריכים והתלמידים בעיצוב טקסי ההתייחדות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה במוסדות החינוך בישראל ובמסעות בני נוער בפולין.
אסופת המקורות ערוכה כך שתהיה גמישה ככל האפשר ותענה לצרכיו של המשתמש. הוא יוכל לבחור את החומרים המתאימים לו ולהרכיב אותם על פי הנושא, המקום, התכנים ואופי הקהל שהטקס מיועד לו. כמו כן ניתן למצוא באסופה מבוא דידקטי שיסייע בהכנת המסע לפולין.
אסופת המקורות ערוכה על פי רצף היסטורי: התקופה שבין שתי מלחמות העולם, עליית הנאציזם, גזרת 'הטלאי הצהוב', שלבי 'הפתרון הסופי', השחרור ומפגש החברה הישראלית עם שארית הפלטה.
האסופה ערוכה גם על פי נושאים: הקרבן היהודי, דמותם של הרוצחים, העומדים מן הצד, חסידי אומות העולם, ילדים בשואה, הישרדות והתנגדות רוחנית ומזוינת, ועיצוב זיכרון הנספים בשואה.
האסופה הופקה בשיתוף מינהל חברה ונוער במשרד החינוך.

להזמנה

הרצחת וגם ירשת?

שאלת גורל רכושם של הקרבנות העסיקה את הנהגת העם היהודי כבר במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הלכו והתחוורו ממדי האסון שהנחיתו הנאצים על יהדות אירופה. אולם טיפול מרוכז בכך הוחל מאוחר יותר בשל השאלות הכואבות והרגישות שניצבו על הפרק.
יחידת לימוד זו מעניקה חומר רקע בסיסי שיש בו כדי לתת תמונה כוללת בנושא גזל הרכוש היהודי בשואה. העיסוק בסוגיה זו, שעניינה הממדים החומריים של סיפור השואה, אין בו כדי לדחוק את העיסוק במשמעות הפשע העיקרי של הרצח בשואה, ואין בו משום חילול זכר הנספים, נטילת דמים תמורת דם. עם זאת, עשרות ועדות חקירה באמריקה ובאירופה פועלות כיום, וממצאיהן מסעירים את דעת הקהל העולמית בשורה של נושאים הבנקים, חברות הביטוח, יצירות האמנות, עובדי הכפייה ועוד. לפיכך, ומתוך ידיעה כי הנושא כשלעצמו איננו נושא מרכזי בלימוד השואה, חשוב שבידי המורים והמחנכים יהיו המידע הבסיסי והיכולת לעסוק בנושא ולהגיב עליו במסגרת עבודתם החינוכית.
מלאכת כתיבת החוברת הופקדה בידי איתמר לוין, ראש מערכת החדשות של העיתון גלובס ומן הבולטים בסיקור העיתונאי העולמי של הנושא. לוין פרסם מאות מאמרים וכתבות בנושא, והוא אשר חשף ברבים את פרשת פיקדונות קרבנות השואה בבנקים בשווייץ.

להזמנה

בשביל הזיכרון

בשביל הזיכרון' הוא כתב עת העוסק בחינוך ולימוד השואה. בכתב העת יוצגו מאמרים מחקריים, הצעות למערך שיעור, חומרים מארכיון יד ושם, וסקירת ספרים חדשים. בשנת תשס"ט יעסקו הגיליונות בנושאים הבאים:

1. ההנהגות היהודיות בשואה
2. זהות יהודית בתקופת השואה
3. בין שבר להמשכיות

'בשביל הזיכרון' ייצא לאור שלוש פעמים בשנה, במסגרת המגמה להכשרת מורים, ביה"ס המרכזי להוראת השואה, יד ושם.
להזמנה

הוראת נושא השואה

תלמידי ישראל נחשפים פעמים רבות במהלך לימודיהם לנושא השואה. התהליך הלימודי מחייב אותם להשתמש בשתי שפות: שפת הזיכרון ושפת הלימוד.
הזיכרון, מתמקד במשמעות הכוללת של האירוע, ואילו הלימוד עוסק במשמעותו ובניתוח שיטתי שלו. הוא מאפשר לתלמידים להציג שאלות ולחפש את התשובות להבנת מורכבות התהליך.
התהליך הלימודי מאפשר אפוא לתלמידים להתמודד עם שאלות בעלות משקל רב כגון: איך התאפשרה השואה, משמעותה של האנטישמיות הנאצית ועוד.
מטרתה של חוברת זו היא אפוא לעזור למורה להתמודד עם קשיי התלמידים הנובעים ממורכבותו של נושא זה והשלכותיו על החברה הישראלית.

להזמנה

רסיסים

"אלו החיים שלנו" אמרתי בכאב, "רסיסים - זה מה שנשאר לנו מהמשפחה, מעצמנו, מהיהדות שלנו...רק רסיסים". הרגשתי איך עיני מתמלאות בדמעות, ואריק קם ומשך אותי אליו וחיבק אותי בחוזקה. "לא אנה, יש לנו אחד את השני", לחש אריק, "יש לנו את ליזה שהגשימה את החלום, יש לנו ארץ לנסוע אליה, יש לנו דת להיאחז בה". קולו היה רך ומלא כאב כשהוסיף, "רק הורים אין לנו".
הספר 'רסיסים' הוא סיפורם של אריק בן שבע עשרה, ליזה בת שש עשרה, ואנה בת חמש עשרה אשר נשלחו על ידי הוריהם לאנגליה במסגרת ה"קינדרטרנספורט". במפעל זה, ניצלו חייהם של כעשרת אלפים ילדים יהודיים מגרמניה, צ'כיה ואוסטריה כאשר הגיעו לאנגליה.
סיפורם הוא סיפור של פרידה, של קשיים לנוכח הצורך בבניית זהות רחוק מחיק המשפחה ומכל המוכר לילדים אלו אך גם על מפגש עם מצילים ומושטי יד לעזרה בתקופה קשה זו.
את הספר כתבה הספרות והאנתרופולוגית נעמי שמואל, בתה של גיבורת הסיפור.

להזמנה

ברוך הדמיון, ארור הדמיון

בת־שבע דגן מעלה את חוויותיה של נערה המתבגרת במחנות ריכוז תחת הכיבוש הנאצי, מסכת שירים תעודיים ומקוריים. במחוות אנושיות של חמלה, הזדהות ותמיכה הדדית, היא וחברותיה מצליחות לטעת אמונה ותקווה בעתיד אחר.
זהו מסע על העבר המיוחד במינו, כתוב בשפה ציורית, ישירה ומאופקת, מובנת לבני הנוער. העיצוב והאיורים של יעקב גוטרמן מעניקים לטקסט מימד מיוחד.
בת־שבע דגן, פסיכולוגית ומחנכת, פיתחה גישה פסיכו-פדגוגית להוראת השואה. מנחה קבוצות נוער, מרצה אורחת בארצות הברית, קנדה ובאירופה, ובארץ במכללות, בבתי-ספר וביד ושם.

להזמנה

טוטליטריות ושואה

"טוטליטריות ושואה" מתאר את התקופה הגורלית שצמחו בה משטרים טוטליטריים - הקומוניזם, הפאשיזם והנאציזם - ופרצה מלחמת העולם השנייה, עד לסיומה בניצחון בעלות הברית ובהטלת פצצות האטום.
הספר בוחן את נושא הטוטליטריות לאור הרקע שבתוכו צמחו המשטרים האנטי דמוקרטיים הקיצוניים באירופה. הצירוף של אידאולוגיות שולטות, משטרים רדיקליים ומלחמת עולם בקנה מידה חסר תקדים יצר את ההקשר הרחב שבו עלה ובוצע רעיון "הפתרון הסופי" - רצח העם היהודי ושואת יהודי אירופה. "טוטליטריות ושואה" נועד לאפשר למידה, הבנה ודיון בשואה, רקעה והשלכותיה - נושא שרישומו גובר והולך גם אל מול האנטישמיות המפעפעת כיום. השואה מתוארת גם כחלק ממכלול האירועים בהיסטוריה העולמית והיהודית וגם כתקופת אימים של התמודדויות אנושיות קשות - כל אלה בעזרת מגוון של קטעי מקו,ר יומנים, שירים, יצירות אמנות וצילומים. הספר מנסה לברר כיצד התאפשר מבצע השמדה כה קיצוני וכולל באירופה של אמצע המאה ה20-, וגם נוגע בסוגיות הנגזרות מן השואה: הקהילות היהודיות באירופה ובאגן הים התיכון, הקשר בין השואה לתקומת ישראל, שיקום שארית הפליטה, זיכרון השואה ומקומה בתודעתנו כיום. הספר נכתב בידי פרופ' ישראל גוטמן, אחד מבכירי חוקרי השואה בעולם, על בסיס מאגר נדיר של מסמכים ומקורות. הלימוד בו מזמן פיתוח חשיבה היסטורית יחד עם התמודדות ערכית ורגשית עם נושא השואה.

להזמנה