כיצד ניתן להתחיל לספר על הזמן המסוים ההוא "שאינו נמדד בחודשים כי אם במילה", כלשונה של אידה פינק, דהיינו, הזמן של השואה? על מנת להבין את הבלתי נתפש, אנו פונים לעתים קרובות אל עולם הספרות. מסה זו סוקרת כמה תכונות בולטות בכתיבתה של אידה פינק תוך התמקדות במוטיב "השער" ביצירתה, ומתארת את חשיבות ספריה במפגש החינוכי בין נוער לבין עולם השואה. להמשך קריאה.

בכתבה זו ייבחן נושא הוראת השואה באמצעות ספרות. מגוון החומרים בנושא רב ועצום. יצירות בנושא השואה נכתבו על ידי ניצולים רבים, אך גם על ידי בני הדור השני והשלישי, אשר מצאו פורקן ודרך להתמודדות עם הנושא באמצעות הכתיבה והשירה. לדברי אהרון אפלפלד, הספרות היפה בנושא השואה היא דרכם של הניצולים לספר, להזכיר ולתאר את מה שהיה "שם". לדבריו, "הזיכרון וההנצחה היו לימים הכוח המניע של הניצולים. השבועה לספר עד תום, לא להשאיר פינה זנוחה, להקיף את האימה מכל צדדיה...". יצירות הספרות הנכתבות על ידי הניצולים מהוות סוג של עדות המסייעת בהעברת המידע לדורות הבאים. הוראת הספרות תעזור למלא את מקומו של הניצול ותשמיע את קולו של היחיד. להמשך קריאה.

פעילות חינוכית ל'וריאציות ליליות על נושא' של אידה פינק

'וריאציה על נושא' הוא מונח השאוב מהז'אנר המוזיקלי. התבנית הרווחת ביצירות המוזיקה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, היתה פתיחה שבה הוצגה ה'תמה' ואחריה באו מספר וריאציות. נושא הווריאציות הליליות של אידה פינק הוא לכאורה השחרור, שביטויו מתמצה בשורה הראשונה של כל וריאציה כמקובל ביצירה מוזיקלית: "הוא שוחרר מהמחנה ועבר את השער עם הכותרת ARBEIT MACHT FREI". זהו נושא מוכר ומשותף לנמעניה של ספרות השואה, אך פינק משתמשת בווריאציה כדי למוטט את התמה של השחרור. אם השחרור הוא נקודה בציר ההיסטורי הליניארי של המלחמה, מציבה אותו פינק כהוויה שלעולם איננה מתממשת. להמשך קריאה.

"אז איך להסביר לילד..." - המשפחה היהודית בתקופת השואה

מה עברה המשפחה היהודית במציאות שבה המערכות המדיניות, החוקיות והחברתיות לא חלו עוד על האוכלוסייה היהודית וזכויות הקיום הבסיסיות נשללו ממנה? כיצד השפיע ערעור המשמעות של מושג ה"בית" על המשפחה ועל בני המשפחה? בשיעור זה נעסוק בשברה של המשפחה היהודית בתקופת השואה דרך ניתוח הסיפור משחק במפתח מאת אידה פינק. להמשך קריאה.

עשירי למניין - השחרור והחזרה לחיים

אחד הביטויים המיוחדים והעדינים למציאות חייהם של הניצולים עם השחרור, קיים בסיפור עשירי למניין מאת הסופרת וניצולת השואה, אידה פינק. הסיפור עוסק בבדידות שכפו שנות המלחמה על הניצולים, שנותרו ללא משפחה וללא חברים ולעיתים אף נותרו שריד אחרון לקהילתם. עם השחרור החלו יהודים לנדוד מעיר לעיר ומעיירה לעיירה בחיפוש אחר בני משפחתם, אחר בתיהם ורכושם, ואולי אף אחר שרידים מקהילתם. רבים גילו שמשפחותיהם נרצחו, בביתם גרים זרים ושהם נותרו ללא בית לשוב אליו. בשיעור זה בחרנו לספר את סיפור השואה דרך העדשה של היצירה הספרותית על כליה האמנותיים. אנו מוצאים שהיכרות עם מאורעות השואה בדרך זו מוסיפה אתגר, עומק ומשמעות ייחודית לעיסוק בנושא קשה וטעון זה. להמשך קריאה.