בסרטה "קברט ברלין - הסצינה", מתחקה הבמאית פביאנה רוסו-לנוואר אחר הקברט, שסיפורו מהווה מסע לימיה הסוערים של רפובליקת ויימאר, התנסותה קצרת הימים של גרמניה כדמוקרטיה בתקופה שבין תום מלחמת העולם הראשונה ועד עליית הנאצים לשלטון. פיסות של סרטי עלילה ותעודה שהנציחו את מועדוני הקברט של ברלין הויימארית הם חומר הגלם שמרכיב את הקולאז' הקולנועי שיצרה רוסו-לנוואר. להמשך קריאה.

אסכולת פרנקפורט, פורצת דרך בחשיבה הביקורתית של המאה העשרים, פתחה פתח לתיאוריות הביקורתיות שבאו אחריה כחלק מהחשיבה הפילוסופית. חברי האסכולה דגלו במחקר בין-תחומי הפורש את מורכבותה של החברה. הם עסקו בתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה החברתית והסוציולוגיה, בפוליטיקה, באמנויות, בביקורת הספרות והתרבות ועוד. במאמר זה נביא סקירה קצרה של תולדותיו ופעילותו של המכון שרוב חבריו היו ממוצא יהודי, תוך דיון בשאלה אם יהדותם משמעותית להגות הפרנקפורטאית. להמשך קריאה.

בספרו, רקויאם גרמני – יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743- 1933, מנסה עמוס אילון להתמודד עם שאלת סודם של יהודי גרמניה, שהציב אותם בראש נושאי הדגל של התרבות והקדמה בארצם ומחוצה לה, כאוונגרד בכל תחומי החיים, זאת חרף היותם מיעוט מבוטל בתוך אוכלוסייתה רבת-המיליונים של גרמניה. איך קרה שיהודי גרמניה הוציאו מתוכם מצבור כשרונות אדירים שפיארו את מולדתם, שבמקום להיות אסירת-תודה ושבעת רצון מכך, בחרה להקיא אותם מקרבה ולבסוף גם לרוצחם נפש? להמשך קריאה.