המשורר חיים גורי הוא יליד תל אביב וחתן פרס ישראל לשירה לשנת 1988. בשנת 1947 נשלח מטעם ארגון "ההגנה" על מנת לסייע בארגון ניצולי השואה לקראת עליה לארץ. גורי סיקר את משפט אייכמן בעיתון "למרחב" ובשנות השבעים והשמונים ביים טרילוגיית סרטים דוקומנטריים העוסקים בשואה ובניצולים: "המכה ה-81", "הים האחרון" ו"פני המרד". על פי בקשתנו, תיאר בפנינו חיים גורי את החברה הישראלית בעשורים הראשונים לאחר תום מלחמת העולם השניה והאופן שבו שינה המשפט את תודעת השואה בחווייתו האישית ובקרב בני תקופתו. להמשך קריאה.

"עלי להודיע לכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי יחד עם ראשי הנאצים, למה שהם קראו בשם 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים'". דוד בן-גוריון ומדינאים אחרים ראו במשפט הזדמנות היסטורית לגולל הן באוזני הציבור בארץ והן באוזני העולם כולו את מוראות שואת העם היהודי כחלק עיקרי במלחמת העולם השנייה. פעילות חינוכית זו עוסקת בשלבי המשפט ובאופן בו שינה את התייחסותה של החברה הישראלית אל השואה ואל ניצוליה והשפיע על עיצוב תודעת השואה בעולם. להמשך קריאה.

חנה אנדט ידועה בישראל בעיקר בנוגע לספרה המפורסם "אייכמן בירושלים – דין וחשבון על הבנאליות של הרוע". מתוך הקשר זה נתפסת ארנדט לא פעם כבעלת עמדה חריפה הנוגדת את התפיסה המקובלת על השואה. חיבור זה מנסה לבחון ספר זה כחלק מן התזה הכוללת של ארנדט שפותחה בשנות החמישים. להמשך קריאה.