הנושא השנתי בו בחר יד ושם להתרכז לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוא "קולם של הניצולים". בהתאם לנושא השנתי נכתבו מערך שיעור וטקס המיועדים לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. כמו כן מוצעים חומרים חינוכיים: מערכי שיעור וטקסים, בהם ניתן למצוא ביטויים שונים לקול הניצולים. ביטויים המגלמים לצד השבר שיקום ובניה של חיים.
למגוון חומרים נוספים

כתיבתו של פאול צלאן, מגדולי המשוררים הליריים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה ה-20, עוררה גל של תגובות שנמשכו לאורך שנים, והשפיע רבות על השיח התרבותי בארץ ובעולם עד ימינו אנו. כדי לנסות להתחקות אחר קולו הבהיר והמובן יותר של צלאן, רשימה זו תתמקד בפרוזה היחידה שכתב ובנאומיו. בניגוד לאילמות המילים שבשיריו, צלאן אִפשר לנו בנאומיו לעמוד לרגע בנישה צרה בעולמו האינטימי, דרך פריזמה זו ננסה לפזר מעט את המיסוך שבשיריו. להמשך קריאה.

כמלמדי סיפור כמעט בלתי יסופר, מורים להוראת השואה נדרשים להתמודד עם אתגר קשה: הם מחויבים להעביר לתלמידיהם הן את המורשת ההיסטורית והן את הממד האישי של "אמת המידה האחרת של הזמן" המאפיינת את השואה. לעתים קרובות הם פונים דווקא לעולם הספרות. מסה זו סוקרת כמה תכונות בולטות בספרות של אידה פינק תוך התמקדות במוטיב השער ביצירתה, ומתארת את חשיבות ספריה במפגש החינוכי בין נוער לבין עולם השואה. להמשך קריאה.

כתיבה אוטוביוגרפית היא כתיבה השואפת לאמנתיות, עסוקה במבע הספרותי ומעוררת את מודעות הקוראים למלאכת הכתיבה. כתבה זו תעסוק בשני כותבים, שאול פרידלנדר ושלמה ברזניץ. שניהם ניצולי שואה שהוסתרו במנזרים. שניהם הפכו לימים להיות חוקרים בעלי שם, איש איש בתחומו. חיי שניהם הוגדרו בתקופת השואה, בשל היותם יהודים, כ"חסרי חשיבות". שניהם מבקשים לשחזר באמצעות כתיבה אוטוביוגרפית את התקופה בה נמחקה זהותם. להמשך קריאה.

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון תש"ע". להמשך קריאה.