חינוך והוראה מתוקשבת
רשת החינוך תרבות ושאלת הזהות העברית
מערך שיעור
במסגרת ניסיוננו להבין ולהכיר את התרבות העברית-ישראלית, ועל מנת ליצור רצף תרבותי-היסטורי עם העולם היהודי שלפני השואה, ראוי לחקור את הרקע להקמתה ופעילותה של רשת החינוך תרבות, אשר מהווה פרק חשוב במורשת התרבות העברית, ובזהותנו האישית והלאומית. בגליון זה אנו מציעים מערך שיעור המתחקה אחר הרקע להקמתה של רשת החינוך זו באמצעות תעודות היסטוריות המציגות את המגמות והרעיונות האידיאולוגיים של מנהיגי התנועה הציונית ומייסדיה של תרבות.לכניסה למערך.
ראיון עם מניה ברגסון
מניה ברגסון לבית גייפמן, ילידת קייב 1916, גדלה והתחנכה ברובנה בבית ספר של רשת החינוך החינוך "תרבות". בראיון לכתב העת המקוון "זיקה" מספרת מניה על קורותיה מימי ילדותה ועד עלייתה ארצה אחרי מלחמת העולם השניה.חפצים לדעת
במדור זה אנו מציעים התבוננות בחפץ כבמקור-מידע היכול ללמד על זמן ועל מקום מסוימים, על החברה שבה הוא נוצר ועל האנשים שעשו בו שימוש. הפעם בחרנו לעסוק בשני חפצים הנוגעים לרשת החינוך תרבות: האחד תעודה של מניה ברגסון, תלמידת הגימנסיה "תרבות" ברובנה; השני הוא כרטיס השאלה של ספר מספריית בית הספר תרבות בגרודנה.
"כולנו יחדיו ביקשנו את עברנו שנכחד"
"שעת-כושר היא להקים ברובנה גימנסיה, אשר בה לא רק לשון ההוראה תהא עברית, אלא החינוך בה יהיה מכוון לתכלית אחת: להכשיר את חניכיה-תלמידיה לחיים בארץ-ישראל." לקריאת המאמר.
"אז בבית הספר"
בשנות המלחמה איבד צבי (גרישה) חסיד את כל בני משפחתו. כשחזר צבי לעיר הולדתו בסוף המלחמה, מצא באחד הבתים על הרצפה כרטיס ספרייה של הספר "עם חסר בית", על הכרטיס היו חתומים שמותיהם ותעודות הזהות של התלמידים שהשאילו את הספר מהספרייה ערב המלחמה. לקריאת המאמר.
חדש ביד ושם
הרשם לרשימת התפוצה
גליון שבט תש"ע פברואר 2010
ברוכים הבאים לגיליון ה-21 של "זיקה" - העיתון המקוון של בית הספר המרכזי להוראת השואה. הגיליון הנוכחי של העיתון מוקדש להתפתחות החינוך היהודי בין שתי מלחמות עולם. מטרתו היא לספק למורים ולמחנכים חומרים מגוונים בנושא זה שישפכו אור על תהליכים שחלו בחינוך היהודי על זרמיו, תוך דגש על רשת החינוך תרבות. המאמרים שבגיליון זה, בוחנים אף את הלבטים האידיאולוגיים בזרמים שונים וביטויים הלכה למעשה במערכות החינוך. חומרים אלה תואמים לתפישה החינוכית של בית-הספר המרכזי להוראת השואה הגורסת שיש ללמוד ולהכיר את העולם היהודי של לפני השואה. בשם צוות הכתיבה, אנו מקווים שהתכנים יעניקו השראה למחנכים, ללומדים ולמתעניינים.
בית חינוך לאידיאלים
גיליון זה של העיתון המקוון עוסק בחינוך יהודי בחלוף העתים, תוך התמקדות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. כתבה זו סוקרת בקצרה את ההתפתחויות המרכזיות בחינוך היהודי תוך התמקדות ביהדות מזרח-אירופה; מן החדר ועד לרשתות החינוך המודרניות שהתקיימו בעולם היהודי שלפני השואה. לקריאת המאמר.
לעבענס-קונסט - אמנות החיים
רשימה זו עוסקת בסרט מיר קומען אָן (הנה אנו באים, פולין, 1936). סרט זה מסמך היסטורי נדיר אשר הופק על ידי ארגון הבונד כדי לגייס כספים עבור הסנטוריום ע"ש ד"ר ולדימיר מֶדֶם ליד ורשה . הסרט מתעד ניסוי חינוכי נועז המושתת על ערכי הסולידריות, השוויון ותרבות היידיש בסנטוריום ע"ש ד"ר מדם, מהאידיאולוגים המרכזיים של הבונד. לקריאת המאמר.
אלכסנדר פורד - (1980-1908)
אלכסנדר פורד היה אחד מאבותיו של הקולנוע הפולני בשנות ה-30 של המאה הקודמת וממשקמיו אחרי מלחמת העולם השנייה. סרטיו הראשונים של פורד עסקו בסוגיות חברתיות, וזירת התרחשותם הייתה שכונות הפועלים שבהן נולד. פורד אמון היה על אחד מסרטי הקולנוע העלילתיים הראשונים שצולמו בארץ ישראל. לקריאת המאמר.
ביקורת ספרים
בגליון זה אנחנו ממשיכים לסקור ולהציג ספרים בנושאים שונים. הפעם נביא סקירה של ספרים העוסקים בפעילות יהודית תרבותית בפולין בין שתי מלחמות העולם: בין שתי מלחמות עולם. פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם. בעריכת חנא שמרוק ושמואל ורסס. החינוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם. בעריכת ד"ר צבי שארפשטיין.
חדש בבית הספר
ספרים חדשים בהוצאת יד ושם
יד ושם – קובץ מחקרים, כרך ל"ז [2] | אדם בכל דרכיו | ובלבי חומהלהציל את הילדים: בוכנוולד – סיפור של אבדן והצלה
מערכת העיתון
גב' דורית נובק, פרופ' דן מכמן, גב' שולמית אימבר, גב' דנה פורת, גב' נעמה שי"ק, גב' אביה סלומון-חובב
עורכת העיתון: מרב ז'נו
עורכי הגליון: אסף טל ומרב ז'נו
צוות כתיבת העיתון: ליז אלסבי, מימי אש, לימור בר-אילן, גדעון גרייף, אסף טל, בלהה שילה
בניה, עיצוב והפקה: ליז אלסבי, אביתר ביטון, ג'רמי זאודר, אסף טל, מעינה צבאח, בלהה שילה
