חינוך והוראה מתוקשבת

מערכי שיעור ופעילויות חינוכיות

לפניכם מגוון פעילויות חינוכיות המותאמות לשכבות גיל שונות. בין הפעילויות תוכלו למצוא מערכי שיעור מובנים וכן העמקה בהיבטים היסטוריים ופדגוגיים. הפעילויות עושות שימוש במבחר מקורות בין-תחומיים, בהם קטעי יומנים, עדויות, שירים, סרטים, תצלומים ועוד.


בתי הספר היסודיים


מחפשים בית

מחפשים בית

במלאות שישים שנה להקמת מדינת ישראל השיעור מנסה לגעת בנקודת המפגש בין השואה להקמתה של מדינת ישראל בהיבט האישי. בשיעור ננסה לבחון את התהליך שעברו ילדים ניצולי שואה מסיום המלחמה ועד שלבי הקליטה הראשוניים בארץ. בשיעור משולבים קטעי עדויות והוא מיועד לתלמידי כיתות ה'-ו'.להמשך קריאה



סיפורו של אורי אורלב

"עד אז רק קראתי על דברים כאלה בספרים..." - סיפורו של אורי אורלב

מערך שיעור העוסק בסיפורו של אורי אורלב, ניצול שואה, שהפך לימים לסופר ומבוסס על ספרו "משחק החול". דרך הסיפור נחשפים התלמידים להתמודדותו של ילד בתקופת השואה ודמותו מעוררת אמפטיה והבנה של סוגיות חשובות בתקופת השואה כגון: החיים בגטו, מחבוא מפני הגירושים, מות אימו ועוד. להמשך קריאה



בת כזאת רצינו

"בת כזאת רצינו" – מדריך למורה

להלן מערכי שיעור לליווי הספר 'בת כזאת רצינו'. המערכים בנויים באופן מודולרי ומצעים אפשרויות לדיונים חינוכיים בנושאים: חיי היהודים לפני המלחמה, התמודדות עם קשיי החיים בגטו, הצלה וחסידי אומות העולם, דילמות של זהות והחזרה לחיים. המערכים מציעים למורה שאלות לדיון חינוכי ופעילויות שילוו אותם בכיתה. להמשך קריאה



רציתי לעוף כמו פרפר

הוראת השואה – כיצד לעבוד עם הספר "רציתי לעוף כמו פרפר"

במדינת ישראל השואה הופכת להיות חלק מן הזהות, ומהזיכרון הקולקטיבי של התלמידים מגיל צעיר. באמצעות הספר רציתי לעוף כמו פרפר מנסה בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם לדון עם התלמידים בנושא השואה באופן המאפשר להם להכיל את הסיפור, ובו בזמן להכיר מושגים בסיסיים הקשורים לשואה. המערך מכיל מסגרת לעבודה על הספר בכיתה: קריאה מונחית ופעילות יצירתית מסכמת. להמשך קריאה


"זיכרון לנצח נצחים" - ילדים בתקופת השואה

"זיכרון לנצח נצחים" - ילדים בתקופת השואה

פעילות חינוכית לכיתות ו' המבוססת על התערוכה המקוונת "אל תשכחו אותי"
במהלך השנים של מלחמת העולם השנייה תיעדו רבים מן היהודים את חייהם באמצעות כתיבת יומן, שירים ומכתבים, ציור תמונות מחיי היומיום ואפילו באמצעות צילום. בין המתעדים היו גם ילדים, לעיתים צעירים מאוד. הפעילות עוסקת בחמישה ספרי זיכרונות של ילדים, שנכתבו בזמנים שונים, במקומות שונים ובנסיבות שונות, אך לכולם מכנה משותף אחד: כולם מהווים מעין קפסולה של זמן. להמשך קריאה


חטיבת הביניים


סיפורה של קהילה ספרדית במקדוניה

מונאסטיר: סיפורה של קהילה ספרדית במקדוניה

פעילות חינוכית זו נלווית לתערוכה המקוונת "מונאסטיר: סיפורה של קהילה ספרדית במקדוניה". הפעילות מציעה דיון בסוגיות שונות בתולדותיה של קהילת מונאסטיר-ביטולה לפני, במהלך ולאחר מלחמת העולם השניה, כפי שהן עולות בעדויות הניצולים תושבי העיר. מומלץ לבקר באתר התערוכה ולעיין בתולדות הקהילה, מוסדותיה והאישים המרכזיים בה ולצפות בעדויות הניצולים, תושבי העיר, שסיפרו על חוויותיהם וזיכרונותיהם. להמשך קריאה



הציבור היהודי בגטו במהלך המרד

"ובשקט מוחלט מביטים במוות בעיניים" - הציבור היהודי בגטו במהלך המרד

השנה אנו מציינים שבעים שנה להתקוממות בגטו ורשה. את המרד חוללו מאות ספורות של צעירים יהודים, חברי האי"ל והאצ"י. אולם לא רק חברי המחתרות לקחו חלק בהתקוממות: הייתה זאת התקוממות של כלל שרידי היהודים בגטו. אוכלוסיית הגטו התקוממה בכל האמצעים הדלים שהיו ברשותה: תושבי הגטו לא התייצבו לגירושים, הם התבצרו בבונקרים והתגוננו באומץ ובנחישות. במערך השיעור שלפניכם נדון בהיבטים שונים של התקוממות האוכלוסייה היהודית בגטו, פעילותה וההתמודדות שלה במהלכו. להמשך קריאה


משפט אייכמן

משפט אייכמן

השנה אנו מציינם חמישים שנה למשפט אייכמן. משפט זה שינה את התייחסותה של החברה הישראלית אל השואה ואל ניצוליה והשפיע על עיצוב תודעת השואה בישראל. אנו מציעים למורה מערך שיעור בנושא המכיל ציטטות של היסטוריונים, הוגי דעות ועדויות מן המשפט כנקודות התייחסות לדיון התלמידים בכיתה. להמשך קריאה



יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא

יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא

מערך זה מבוסס על ספרה של דבורה שטיינר ואן רויאן יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא ועוסק בסיפורו האישי והמשפחתי של יונה שטיינר, ניצול שואה ששרד כמעט יחיד ממשפחתו הענפה. יונה שטיינר מספר לדבורה, קרובת משפחתו, על ילדותו לפני השואה, על שנים של סבל והישרדות במחנות בתקופת השואה, על עלייתו ארצה ועל הקמת חיים חדשים בארץ, תוך לקיחת חלק בבניינהּ ובהגנה עליה. להמשך קריאה



אין לך זמן שאין בו מי שיתפלל...

"אין לך זמן שאין בו מי שיתפלל..."

בשיעור ננסה לבחון האם מסורת התפילה המשיכה בתקופת השואה. אם כן, באיזה נוסח התפללו האם בנוסח המסורתי או שנוסחו תפילות מאולתרות, האם ניתן היה לערוך תפילות בציבור ומה העניקה התפילה ליהודים באותה תקופה קשה. להמשך קריאה



קדיש והנצחה

קדיש והנצחה

השיעור עוסק בסוגיית האבל והזיכרון. בשיעור נדון בשאלת זיכרון הנספים ונבחן את משמעות אמירת ה'קדיש'. ההתמקדות בנושא ה'קדיש' מאפשרת דיון בשאלת ההתמודדות עם הזיכרון והאבל בתקופת השואה ובשאלות שעלו לאחר המלחמה סביב האופן שבו יש להנציח את הנספים. בשיעור יבחנו שאלות כגון: באילו דרכים ניתן להתמודד עם אבל? האם היהודים בתקופת השואה יכלו להתאבל על קרוביהם? מהו ה'קדיש' ומה תוכנו? מהי ההשפעה של אמירת ה'קדיש' על אומרו? להמשך קריאה


הֱיֵה לי חבר, הֱיֵה לי אח

"הֱיֵה לי חבר, הֱיֵה לי אח..." - הילדים והנוער בגטו טרזיינשטט

בתקופת השואה התערערו המסגרות החברתיות של היהודים, וחיי היום-יום נשתבשו בשל ההכרח לברוח ממקום למקום ולהסתתר מפני המוות. המסגרת שנפגעה יותר מכול היא מסגרת המשפחה: לעתים קרובות נבצר מההורים לגונן על ילדיהם ולהנחיל להם את הערכים שהאמינו בהם. הדבר גרם לזעזוע חברתי, שכן להורים תפקיד מכריע בעיצוב זהותם וגורלם של ילדיהם.
בשיעור זה נלמד על מסגרת חלופית לתא המשפחה - מעונות ובתי ילדים - שהוקמה בגטו טרזיינשטט ושמטרתה הייתה להציב חיץ בין המציאות הקשה בגטו לבין הילדים ולבנות להם ילדות תקינה ככל האפשר. להמשך קריאה

שנת הגורל

"שנת הגורל" - הצעה להוראת אירועי "ליל הבדולח" בהקשר של שנת 1938 - היבטים היסטוריים ופדגוגיים.

חשיבות רבה בהבנת משמעותו של כל תהליך היסטורי נעוצה בראיית המכלול של אירועי התקופה ולא רק התמקדות באירוע הבודד. בפעילות זו נסקור כמה מהאירועים המרכזיים בשנת 1938, על-מנת להבין טוב יותר את התהליכים המגיעים לשיאם בפוגרום "ליל הבדולח". להמשך קריאה



במקום שאין אנשים השתדל להיות איש

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" - חסידי אומות עולם - היבטים היסטוריים ופדגוגיים

מעשיהם של חסידי אומות העולם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנות השואה בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם. בפעילות זו יוצגו סיפוריהם של כמה מחסידי אומות העולם, תוך הדגשת ההשלכות הערכיות והמוסריות של מעשיהם. כן יוצעו דרכים אחדות לשילוב הנושא בהוראה ובפעילות חינוכית. להמשך קריאה



בר/בת מצווה

בר/בת מצווה

מערך זה מביא את סיפורם של כמה ילדים שזכו לחגוג את טקס בר-המצווה בתקופת השואה. המערך דן במושג "ילדות" לפני השואה ובוחן האם ואלו שינויים חלו בו במהלכה, תוך התמקדות בטקס בר המצווה הן כשלב מעבר בין ילדות לבגרות בכלל והן כאירוע שקיבל משמעות ייחודית בעיני ההורים והילדים בתקופת השואה. להמשך קריאה



יהודי צ'רנוביץ לפני ובמהלך השואה

יהודי צ'רנוביץ לפני מלחמת העולם השניה ובמהלך השואה

פעילות חינוכית זו עוסקת בחיים היהודיים בעיר צ'רנוביץ לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. בירת אזור בוקובינה שהיתה נתונה תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית עד סיום מלחמת העולם הראשונה לא היתה חלק מרומניה הגדולה ותרבותה היתה ייחודית. זיקתם התרבותית של היהודים בעיר היתה לתרבות הגרמנית שלרוב גם היתה שפתם. במוקד הפעילות תעמוד בין היתר זהותם הייחודית של היהודית באזור ובהתמודדותם עם רוחות המודרנה, החילון ומשיכתם לתרבות האוסטרית-גרמנית. כך שלפנינו פריזמה כפולה, האחת "יהודים בין העולמות" והשניה "בין היהודים לסביבתם".
חלקה השני של הפעילות "מילים העולות מתוך שתיקה" עוסק בצ'רנוביץ תחת הכיבוש הגרמני ובגורל יהודי העיר בצל הגירושים לטרנסניסטריה. הזיכרונות והיצירות מובאים עם סיפור חייהם של היוצרים על מנת שניתן יהיה לקשר בין היוצר לסביבתו וליצירתו.במסגרת הפעילות יתוודעו התלמידים לאופי החיים היהודיים המגוונים בעיר באמצעות עדויות, זיכרונות ושירה שנכתבו על ידי יוצרים בני העיר צ'רנוביץ, חלקם מוכרים מאוד. הפעילות פותחה בהתאם לתפיסה החינוכית הבין תחומית של ביה"ס המרכזי להוראת השואה והיא עושה שימוש הן בעדויות ניצולים והן ביצירות ספרות יפה ושירה. על כן, ניתן להשתמש במערך הן בשיעורי ההיסטוריה והן בלימודי הספרות, למשל תחת הנושא "בין היוצר לסביבתו". להמשך קריאה


הכל אסור לנו והכל אנו עושים

מערך שיעור לעשרה בטבת בנושא החגים היהודים בתקופת השואה

הקשר בין האדם למסורת נע במספר מעגלים בין הפרט לקהילה, בין הפרט למשפחה ובין האדם, אמונותיו ובניית זהותו העצמית. המסורת היא תרבות הנמסרת מדור לדור והמקשרת בין הדורות. במערך זה יחשפו התלמידים לחגי ישראל (נתמקד בחגים חנוכה ופורים) ולאופן בו התמודדו היהודים עם המשך קיומם בתקופת השואה.
במערך יבחנו שאלות כגון: מה קורה כאשר התנאים משתנים ואינם מאפשרים לחגוג את החג באופן בו הוא נחגג מדי שנה, כמו שקרה לרבים בתקופת השואה? האם החגים מאבדים ממשמעותם המשפחתית והאישית או שדווקא אז מקבלים הם דגש חזק יותר? האם קיימים התנאים לחגוג? מהי משמעות החג בזמנים שכאלו? להמשך קריאה


הצלת בני הישיבות

"תנו לי יבנה וחכמיה"- הצלת בני הישיבות

המערך מביא בפני התלמידים את ספור הצלתם הייחודי של בני ישיבות ליטא ומזרח פולין שמצאו מקלט בוילנה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, בין החדשים תשרי ת"ש (אוקטובר 1939) - סיון תש"א (יוני 1941).עם החמרת המצב בוילנה נמלטו בני הישיבות למזרח הרחוק וכך נצלו מידם הארוכה של הנאצים.
היחידה חושפת בפנינו יוזמות פנים יהודיות לאורך כל התקופה, יחד עם פעילות יוצאת דופן של חסידי אומות העולם.
במערך משולבים קטעי מקורות ושאלות לדיון והעמקה בדילמות שעלו בעטין של מצוקות השעה הקשות. להמשך קריאה


החטיבה העליונה


דיוקן אחרון

דיוקן אחרון

בתערוכה המקוונת "דיוקן אחרון" תיחשפו ליצירות שנולדו מתוך דחף יצירתי אדיר שהניע אמנים יהודים, ממוצא ורקע שונים, לשקוד על סדרות שלמות של דיוקנאות תוך התמודדות יומיומית עם תנאי חיים קשים ביותר וחרף מחסור באמצעים לציור. ההסבר לכך טמון ברצון להנציח ולהשאיר זכר. בכמה קווי עיפרון או פחם על נייר הצליחו האמנים להפיח רוח חיים בדמויות של אנשים שהיו על סף כיליון, להחזיר לאדם את תווי פניו ואת צלם האנוש שלו, אותם ניסו הנאצים למחוק. אין מדובר באירוע נקודתי או אקראי אלא בתופעה הנשנית במקומות רבים בתקופת השואה. בזכות היצירות שהשתיירו ניתנת לנו הזדמנות להביט בפני הגברים, הנשים והילדים שתועדו בזמן אמת, בעת המאורעות ממש. האמנים מנציחים את אחיהם כפי שהם רואים אותם ואת עצמם וכפי שהם רוצים שייזכרו לדורות הבאים: לא כקרבנות אלא כבני אדם. להמשך קריאה


תגי יחידה של הבריגדה היהודית ודיסקיות של שמואל גפני מקיבוץ משמרות, שהתגייס להילחם בנאצים

שתי טבעות. סיפור על אהבה ומלחמה

שתי טבעות הוא ספרה האוטוביוגרפי המרגש של מילי ורבר על סיפור הישרדותה המיוחד בשואה כפי שסיפרה לאיב קלר.
"במרכזו של סיפור אישי זה נמצא משהו לא צפוי : סיפור על אהבה שהתלקחה באחת מהפינות החשוכות של פולין הכבושה. היא (מילי) נולדה במרכז פולין בעיר בשם ראדום ומצאה את עצמה בגיל ארבע-עשרה תחומה בתוך הגטו בשנת 1941, ולאחר מכן כעובדת כפייה במפעל חימוש בקיץ 1942, בקיץ 1944 נשלחה לאושוויץ ומשם הוצעדה לעוד מפעל חימוש. היא עמדה בפני המוות פעמים רבות והייתה בטוחה שלא תשרוד, אבל היא כן שרדה. שנים רבות לאחר מכן כאשר מילי שיתפה את איב קלר בעברה, שתי הנשים גילו מחדש את עולמה של הנערה שמילי הייתה במהלך המלחמה. בצורה מרתקת, מילי ואיב החיו מחדש את האירועים והתחושות שחוותה מילי במהלך הישרדותה בשנות המלחמה. הן גם חשפו את הזיכרון הכי אישי ויקר הערך של מילי: שוטר יהודי אשר לו הייתה נשואה מילי בסוד למשך כמה חודשים. הוא נפטר והשאיר את מילי עם צילום בודד ושתי טבעות זהב אשר העידו על אהבה גדולה בזמנים עגומים וקשים". להמשך קריאה


תגי יחידה של הבריגדה היהודית ודיסקיות של שמואל גפני מקיבוץ משמרות, שהתגייס להילחם בנאצים

הבריגדה ומבצע הכפילים

החל בספטמבר 1939 התגייסו לצבא הבריטי כ-30 אלף חיילים וחיילות יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל וזאת במטרה להילחם בגרמניה הנאצית. בספטמבר 1944, חמש שנים אחר כך, הוכרז על הקמתה של ה"חטיבה יהודית לוחמת", הידועה גם בשם "הבריגדה העברית". עם סיום המלחמה והמפגש של חיילים אלה עם שארית הפליטה השתנו היעדים והאתגרים של החיילים הארצישראלים ועברו מלחימה לפעולות למען שיקום הניצולים ועלייתם ארצה.
המערך ישים דגש על אחד המבצעים המיוחדים של הבריגדה, "מבצע הכפילים". במסגרת מבצע זה הוחלט על הישארותם של 130 חיילי בריגדה שוויתרו על זכותם לחזור הביתה עם פירוק החטיבה על ידי הבריטים, כדי להמשיך את הפעילות בקרב שארית הפליטה. במקומם עלו ארצה ניצולי שואה שנשאו את זהותם ולבשו את מדיהם. מערך שיעור זה עוסק במפגש של חיילים אלה עם שארית הפליטה ובהשפעתו ההדדית עליהם, בשותפות הגורל בין היישוב היהודי בארץ ישראל לבין שארית הפליטה וביטויה הייחודי במבצע הכפילים. להמשך קריאה


הציבור היהודי בגטו במהלך המרד

"ובשקט מוחלט מביטים במוות בעיניים" - הציבור היהודי בגטו במהלך המרד

השנה אנו מציינים שבעים שנה להתקוממות בגטו ורשה. את המרד חוללו מאות ספורות של צעירים יהודים, חברי האי"ל והאצ"י. אולם לא רק חברי המחתרות לקחו חלק בהתקוממות: הייתה זאת התקוממות של כלל שרידי היהודים בגטו. אוכלוסיית הגטו התקוממה בכל האמצעים הדלים שהיו ברשותה: תושבי הגטו לא התייצבו לגירושים, הם התבצרו בבונקרים והתגוננו באומץ ובנחישות. במערך השיעור שלפניכם נדון בהיבטים שונים של התקוממות האוכלוסייה היהודית בגטו, פעילותה וההתמודדות שלה במהלכו. להמשך קריאה


מערך שיעור ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

היחיד והיחד בסרטי "עדים וחינוך" – מערך שיעור ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

במסגרת הפרויקט "עדים וחינוך" הופקו סרטים המהווים מסעות אוטוביוגרפיים חינוכיים של ניצולי שואה, החושפים באמצעותם זיכרונות חיים המתועדים בנופי עברם. הסרטים עוקבים אחר מסעם אל המקומות שבהם עברו את זוועות השואה, ומסתיימים במקומות שבהם מצאו, לאחר החורבן, את הכוחות לשוב ולחזור לחיים. במהלך הצפייה בסרטים, אשר קטעים מתוכם מוצגים בשיעור, אנו נחשפים, בין היתר, לרוח הסולידריות היהודית, שאפיינה את החיים בקהילות לפני השואה, במהלכה ואחריה. הדאגה והאחריות ההדדית היו עבור הקורבנות עוגן של חמלה, שפיות ולעתים הצלה. ואולם, לעתים גבר ה"יחיד" על ה"יחד" במאבק להישרדות ויצר שאלות ודילמות ערכיות. במהלך שיעור זה אנו מבקשים ללוות את העדים, גיבורי הסרטים, מנקודת מבט זו, ולהעניק לתלמידים פרספקטיבה נוספת בלימוד השואה. להמשך קריאה

דף הנחיות לצפייה בסרט "החפץ בחיים" – סיפורו של אברהם אביאל

דף הנחיות לצפייה בסרט "החפץ בחיים" – סיפורו של אברהם אביאל

עדות היא חוויה בין אישית שבמהלכה, לא אחת, חווה המאזין 'טלטלה אמפתית', הבאה לידי ביטוי בדרכים רבות, כגון: בשאיפה להתמודד עם זיכרון השואה באופן אקטיבי, ברצון להרחיב את הידיעות בנושא ובקבלת החלטה לנצור את סיפור החיים של הניצול.
שימור הקונטקסט של העדות במסגרת מסעות אוטוביוגרפיים חינוכיים, כפי שהתרחש גם בסרט שלפנינו, שבמהלכם שבים העדים לנופי ילדותם ומשחזרים את חייהם לפני השואה, במהלכה ולאחריה, מעצים את חוויית העדות, מעמיד את הצופה בפני אתגרים קוגניטיביים ורגשיים ויוצר אצלו תחושת מחויבות. מטבע הדברים, חוויית הצפייה מחייבת מרחב רגשי, זמן לעיבוד המראות והקולות וזמן להתכנסות פנימה, לכן אנו ממליצים שלא לקיים דיון מעמיק וארוך לאחר הצפייה בסרט העדות, כדי לשמר את חוויית המפגש עם הניצול ולאפשר לתלמידים לעבד אותה רגשית וקוגניטיבית עד כמה שיידרש. מסיבות אלו, אנו מציעים להכין את התלמידים לצפייה משמעותית בסרט בעזרת מטלות צפייה, שיכילו את הדגשים המרכזיים שבעדות. אם בעקבות הצפייה בסרט יביעו התלמידים עניין בקיום דיון על הנושאים שהועלו בו, ניתן להשתמש בדגשים אלה כבסיס לדיון ולהוסיף עליהם משמעויות נוספות שעלו אצל התלמידים בעת הצפייה. להמשך קריאה

מעצבים זיכרון

"מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית תשע"ו (2016)

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון" מטעם יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות. להמשך קריאה





מעצבים זיכרון

"מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית תשע"ה (2015)

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון" מטעם יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות. להמשך קריאה





מעצבים זיכרון

"מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית תשע"ד (2014)

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון" מטעם יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות. להמשך קריאה





מעצבים זיכרון

"מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית תשע"ג (2013)

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון" מטעם יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות. להמשך קריאה





מעצבים זיכרון

"מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית תשע"ב (2012)

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון" מטעם יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות. להמשך קריאה





מעצבים זיכרון

"מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית תשע"א (2011)

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון" מטעם יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות. להמשך קריאה





מעצבים זיכרון

"מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית תש"ע (2010)

מערך שיעור זה נסב על הכרזה שנבחרה במקום הראשון בתחרות הממלכתית "מעצבים זיכרון" מטעם יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות. להמשך קריאה





זהות יהודית-גרמנית בבית קרנובסקי לי"י זינגר

זהות יהודית-גרמנית בבית קרנובסקי לי"י זינגר

הכרת יהדות גרמניה וייצוגה דרך התבוננות ביצירה ספרותית, מתוך מאגר החומרים הנלמדים לבגרות בספרות.
מטרת השיעור
- התחקות אחר המשיכה של היהודים לתרבות הגרמנית ואחר הניסיונות להשתלב בחברה הגרמנית.
- בחינה של הזהות היהודית-גרמנית כפי שהיא מתוארת ברומן.
- התבוננות במשפחה היהודית לאורך הדורות אל מול אתגרי המודרנה וההשכלה.
להמשך קריאה



רשת החינוך תרבות ושאלת הזהות העברית

רשת החינוך תרבות ושאלת הזהות העברית

במסגרת ניסיוננו להבין ולהכיר את התרבות העברית-ישראלית, ועל מנת ליצור רצף תרבותי-היסטורי עם העולם היהודי שלפני השואה, ראוי לחקור את הרקע להקמתה ופעילותה של רשת החינוך תרבות, אשר מהווה פרק חשוב במורשת התרבות העברית, ובזהותנו האישית והלאומית. להמשך קריאה



משפט אייכמן

משפט אייכמן

השנה אנו מציינם חמישים שנה למשפט אייכמן. משפט זה שינה את התייחסותה של החברה הישראלית אל השואה ואל ניצוליה והשפיע על עיצוב תודעת השואה בישראל. אנו מציעים למורה מערך שיעור בנושא המכיל ציטטות של היסטוריונים, הוגי דעות ועדויות מן המשפט כנקודות התייחסות לדיון התלמידים בכיתה. להמשך קריאה



העשירי למניין - השחרור והחזרה לחיים

העשירי למניין - השחרור והחזרה לחיים

בשיעור זה בחרנו לספר את סיפור חזרתם של הניצולים לחיים עם תום תקופת השואה ואת החורבן שהתגלה בפני השבים לבתיהם דרך נקודת המבט הייחודית של היצירה הספרותית על כליה האמנותיים. אנו מוצאים שהיכרות עם מאורעות השואה בדרך זו מוסיפה אתגר, עומק ומשמעות ייחודית לעיסוק בנושא קשה וטעון זה. אחד הביטויים המיוחדים והעדינים למציאות חייהם של הניצולים עם השחרור בא לידי ביטוי בסיפור הקצר עשירי למניין מאת הסופרת וניצולת השואה, אידה פינק. הסיפור ממחיש את חורבנם הגמור של החיים היהודיים בעקבות המלחמה, המחשה הנבנית סביב מנהג יהודי בסיסי - איסוף עשרה גברים למניין. להמשך קריאה

'השיר נולד בשעה שהנשמה רוטטת' - שירי עם בתקופת השואה

"השיר נולד בשעה שהנשמה רוטטת" - שירי עם בתקופת השואה

מיועד לתלמידי תיכון.
המערך בוחן את תופעת השירה העממית היהודית בתקופת השואה בגטאות, במחנות וביערות הפרטיזנים.
השירה העממית מהווה מקור ראשוני מרתק, כיוון שבהגדרתה היא אומנות עצמאית, אותנטית ובלתי מגוייסת, ועל כן היא משמשת מעין מד-דופק של הציבור שיצר ושר אותה. לימוד הנושא מאפשר להתוודע מזווית אחרת, חדשה, למציאות החיים של היהודים בתקופת השואה, להיחשף דרך עיניהם של ציבור הכותבים והשרים לחששות, לפחדים, למצוקות וליגונות, וגם לשמחות הקטנות, לאמונות ולתקוות שהיו מנת-חלקם באותם ימים.

המערך כולל ארבעה שיעורים:

"עלינו להיות לא עדים אילמים כי אם עדי אור"

"עלינו להיות לא עדים אילמים כי אם עדי אור"

דמותו ופועלו של הרב ד"ר צבי עזריה הרמן-הלפגוט ז"ל
דמותו ופועלו של הרב ד"ר צבי עזריה הרמן-הלפגוט ז"ל כרב, מנהיג רוחני, היסטוריון, פילוסוף, אישיות ציבורית ואיש חינוך. להמשך קריאה


תלמידים ומחנכים בתקופת השואה

תלמידים ומחנכים בתקופת השואה

מערך שיעור זה עוסק בחינוך היהודי בתקופת השואה כמאפיין של הקשר המיוחד בין תלמיד לרבו-מחנכו. נקודת מפגש זו בין עולם המבוגרים לעולם הילדים אוצרת בתוכה את הערכים הנבחנים מחדש של עולם המבוגרים נוכח מציאות השואה ואת התכנים והמסרים שהם מעוניינים להעביר לדור העתיד. במהלך הפעילות, נכיר את המשבר העמוק שפקד את החברה היהודית ומסגרות החינוך שלה, את אופני ההתמודדות של מחנכים ותלמידיהם מול הגזרות על החינוך היהודי. כמו כן נתבונן בקשר האמיץ שנוצר בין מחנכים לתלמידים ומשתקף מכתביהם של התלמידים. להמשך קריאה

משחק הזיקית – סיפורן של הקשריות

משחק הזיקית – סיפורן של הקשריות

בשיעור זה אנו מבקשים להתמקד בקבוצה מיוחדת במינה בקרב בני הנוער, היא קבוצת הקשריות. את תפקיד הקשריות, שהחל כבר בראשית ימי הכיבוש הנאצי והמשיך ביתר שאת עד לסוף המלחמה, מילאו נערות ונשים צעירות (מגיל 14 ומעלה). התפקיד טמן בחובו סכנת חיים והקרבה יומיומית, והפך למשמעותי ולבעל ערך רב עבור תנועות הנוער היהודיות שפעלו במחתרת, ובייחוד עבור היהודים המבודדים בגטאות. להמשך קריאה


יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא

יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא

מערך זה מבוסס על ספרה של דבורה שטיינר ואן רויאן יונה על חוט תיל – מסע במצוות סבא ועוסק בסיפורו האישי והמשפחתי של יונה שטיינר, ניצול שואה ששרד כמעט יחיד ממשפחתו הענפה. יונה שטיינר מספר לדבורה, קרובת משפחתו, על ילדותו לפני השואה, על שנים של סבל והישרדות במחנות בתקופת השואה, על עלייתו ארצה ועל הקמת חיים חדשים בארץ, תוך לקיחת חלק בבניינהּ ובהגנה עליה. להמשך קריאה


אשפוך לפניו שיחי - תפילה בתקופת השואה

"אשפוך לפניו שיחי" - תפילה בתקופת השואה

בשיעור ננסה לדון בסוגיות של משמעות מצוות התפילה בתקופת השואה: כיצד התמודדו יהודים עם קיום התפילה בתקופה הטרגית והאם התקיימה מסורת של קיום התפילה בתקופת השואה. כיצד השפיעה המציאות על תכני התפילה וכיצד הותאמה התפילה למציאות החדשה שנכפתה עליהם. להמשך קריאה



הרהרו וזכרו כי כל זאת אירע

"הרהרו וזכרו כי כל זאת אירע"

מערך שיעור זה מתרכז בעדותו של הסופר וניצול אושוויץ פרימו לוי. המערך עוסק בממד אחד, ממד השפה, בהתנסות האסירים במחנה - התקשורת בין האסירים בתקופת מאסרם, והתקשורת בינם לבין העולם לאחר השחרור. להמשך קריאה





עדות וזכרון השואה

עדות וזכרון השואה

בשיעור נעסוק בסוגיית הזיכרון בתקופת השואה ולאחריה משני היבטים: תיעוד כללי ארכיוני (כגון: ארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה) ותיעוד אישי המתבטא בכתיבת יומנים, צוואות וספרי זיכרונות לאחר השואה. בשיעור יבחנו שאלות כגון: מה היו מטרות התיעוד בתקופת השואה? במה שונה תיעוד אישי מתיעוד כללי? מהי מטרת כתיבת זיכרונות על ידי ניצולים? להמשך קריאה



מערך שיעור בנושא חייהם ועולמם של ילדים בגטו טרזינשטט

מערך שיעור בנושא חייהם ועולמם של ילדים בגטו טרזינשטט

לפניכם אתר נלווה לתקליטור "בין העולמות – מעגלים חברתיים בגטו טרזינשטט", המתרכז בחיי יומיום בגטו טרזינשטט. באתר הנלווה לתקליטור הועלה מערך שיעור. המערך מתמקד בחייהם ועולמם של ילדים בגטו טרזיינשטט ועוקב אחר יחסיהם במסגרות חברתיות שונות בגטו. המערך מציג למורה כיצד ניתן לעבוד עם התקליטור וכיצד להשתמש בחומרים וברעיונות הרבים שהוא מספק. להמשך קריאה


"אז איך להסביר לילד..." - המשפחה היהודית בתקופת השואה

"אז איך להסביר לילד..." - המשפחה היהודית בתקופת השואה

מה עברה המשפחה היהודית במציאות שבה המערכות המדיניות, החוקיות והחברתיות לא חלו עוד על האוכלוסייה היהודית וזכויות הקיום הבסיסיות נשללו ממנה? כיצד השפיע ערעור המשמעות של מושג ה"בית" על המשפחה ועל בני המשפחה? בשיעור זה נעסוק בשברה של המשפחה היהודית בתקופת השואה דרך ניתוח הסיפור משחק עם מפתח מאת אידה פינק. להמשך קריאה



בעין הסערה - תכנית לימודים

בעין הסערה - תכנית לימודים

המחתרת של תנועות-הנוער הציוניות בהונגריה בעת הכיבוש הגרמני, 1944. להמשך קריאה






כאב השחרור והחזרה לחיים

כאב השחרור והחזרה לחיים

באמצעות העמקה בשאלות ובמשמעויות העולות מעדויות של ניצולים, אנו מבקשים לעקוב אחר המסע המופלא שעשו ניצולי השואה מהרגע שבו התבשרו שהסתיימה המלחמה והם משוחררים, דרך הצעדים הראשונים שעשו בתקווה למצוא את משפחתם וביתם ועד ההכרה שהעולם שהכירו אינו קיים עוד ועליהם למצוא משמעות חדשה לחייהם. להמשך קריאה



העולם אחרי אושוויץ

העולם אחרי אושוויץ

מסעו של ניצול בדרכו חזרה לחיים - מערך שיעור. כשישים שנה חלפו מסיום השואה ומלחמת העולם השנייה. על פי רוב, נדחקת שאלת התמודדותם של ניצולי השואה עם חייהם לאחר סיום המלחמה, לטובת עיסוק בשנות המלחמה עצמה. אנו מאמינים שלימוד שלם של השואה לא יכול להתמקד רק בשנים שבהן התרחשה. במסגרת ההתמקדות בדמות האדם היהודי לפני השואה, במהלכה ואחריה, יש לסיפורם של ניצולי השואה מקום חיוני ומיוחד. בפעילות זו נתמקד במסע שעברו ניצולי השואה. לשם כך נעשה שימוש בשאלון לרישום ניצולי השואה שמופץ על ידי יד ושם. להמשך קריאה

אנטישמיות – סדנת היגדים

אנטישמיות – סדנת היגדים

בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות האנטישמיות בעולם. לאור זאת מתמקדת הסדנה בהיכרות עם היבטיה השונים של התופעה. מערך הסדנה מתבסס על עשרה היגדים בנושא האנטישמיות. לכל היגד נושא משלו, והוא מעורר דיון בסוגיות אקטואליות שונות. לרשות מנחה הפעילות עומד מגוון של מקורות מסוגים שונים, ובהם מידע על הסוגיות העולות בדיונים על ההיגדים. להמשך קריאה



יהודים וסביבתם: יחידים, חברות ומדינות – היבטים היסטוריים ופדגוגיים

יהודים וסביבתם: יחידים, חברות ומדינות – היבטים היסטוריים ופדגוגיים

תקופת השואה מהווה שיא ברור ומובהק של מכלול היחסים בין יהודים וקהילות יהודיות לבין סביבתם. ההתרחשויות במערכות אלה הן על פי רוב שיקוף וביטוי של מארג היחסים שהתקיים קודם לשנות המלחמה והשואה. בפעילות תיבחנה שאלות היסוד העוברות כחוט השני בדיון במכלול היחסים שבין יהודים יחידים וקהילות יהודיות לבין יחידים, חברות ומדינות שבתוכם חיו. כן יובאו רמיזות לרלוונטיות ולאקטואליות של הדיון לימינו אנו. להמשך קריאה


יהודי ארצות הבלקן בשואה - הייחודיות והמשותף  היבטים היסטוריים ופדגוגיים

יהודי ארצות הבלקן בשואה - הייחודיות והמשותף היבטים היסטוריים ופדגוגיים

בפעילות זו יובאו הצעות למיקוד וכן ניתוח הסוגיות הקשורות בקורות מדינות הבלקן במהלך מלחמת העולם השנייה ובגורל היהודים שחיו בהן. הצגת הדברים מרחיבה את היריעה ומתאימה להוראה המשלבת את שתי ההיסטוריות, היהודית והכללית, וכן מאפשרת קישורים לפרקים היסטוריים אחרים ואף למתרחש באזורי יוגוסלביה בהווה. להמשך קריאה



שורדי השואה במפגש עם תלמידים היבטים היסטוריים ופדגוגיים

שורדי השואה במפגש עם תלמידים היבטים היסטוריים ופדגוגיים

בשנים אלה אנו מצויים במפנה הדורות: דור הניצולים הולך ומתמעט ושנים אלה הן הזדמנות אחרונה ונדירה להכיר את סיפוריהם של ניצולי השואה ממקור ראשון. פעילות זו מיועדת למורים ולמחנכים הבוחרים להפגיש את תלמידיהם עם שורדי השואה. בה בעת מכוונים הדברים גם לעדים המתכוננים למפגש כזה. הפעילות מעמיקה בסוגיות העשויות לעלות במפגשים מעין אלה. להמשך קריאה


יאסי

יאסי

שיעור זה עוסק בסיפורה הייחודי של קהילת יאסי, ההיסטוריה שלה והפוגרום שנעשה בה, באמצעות פעולתה יוצא הדופן של חסידת אומות העולם ויוריקה אגאריצי. פוגרום יאסי הוא מקרה מבחן של שואת יהודי רומניה באזור הרגאט. באזור זה השלטונות הרומניים והאוכלוסייה המקומית ביצעו ולקחו חלק מהותי בשואת היהודים. פרעות אלו התרחשו בשלב מוקדם ביותר ביחס לפתרון הסופי (יוני 1941) ונערכו בהוראת יון אנטונסקו, שליט רומניה. במוקד הפעילות עומדת שאלת מקומם ואחריותם של השלטונות והאוכלוסייה המקומית בהתרחשויות, ביניהם ויוריקה אגאריצי. להמשך קריאה

יהודי צ'רנוביץ לפני ובמהלך השואה

יהודי צ'רנוביץ לפני מלחמת העולם השניה ובמהלך השואה

פעילות חינוכית זו עוסקת בחיים היהודיים בעיר צ'רנוביץ לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. בירת אזור בוקובינה שהיתה נתונה תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית עד סיום מלחמת העולם הראשונה לא היתה חלק מרומניה הגדולה ותרבותה היתה ייחודית. זיקתם התרבותית של היהודים בעיר היתה לתרבות הגרמנית שלרוב גם היתה שפתם. במוקד הפעילות תעמוד בין היתר זהותם הייחודית של היהודית באזור ובהתמודדותם עם רוחות המודרנה, החילון ומשיכתם לתרבות האוסטרית-גרמנית. כך שלפנינו פריזמה כפולה, האחת "יהודים בין העולמות" והשניה "בין היהודים לסביבתם".
חלקה השני של הפעילות "מילים העולות מתוך שתיקה" עוסק בצ'רנוביץ תחת הכיבוש הגרמני ובגורל יהודי העיר בצל הגירושים לטרנסניסטריה. הזיכרונות והיצירות מובאים עם סיפור חייהם של היוצרים על מנת שניתן יהיה לקשר בין היוצר לסביבתו וליצירתו.במסגרת הפעילות יתוודעו התלמידים לאופי החיים היהודיים המגוונים בעיר באמצעות עדויות, זיכרונות ושירה שנכתבו על ידי יוצרים בני העיר צ'רנוביץ, חלקם מוכרים מאוד. הפעילות פותחה בהתאם לתפיסה החינוכית הבין תחומית של ביה"ס המרכזי להוראת השואה והיא עושה שימוש הן בעדויות ניצולים והן ביצירות ספרות יפה ושירה. על כן, ניתן להשתמש במערך הן בשיעורי ההיסטוריה והן בלימודי הספרות, למשל תחת הנושא "בין היוצר לסביבתו". להמשך קריאה

ילדים יהודים בטרנסניסטריה 1941-1942

"איני יודעת לאן פנינו מועדות" - ילדים יהודים בטרנסניסטריה 1941-1942

יחידה זו מבוססת על סיפורה של חנה מלר–פאוסט ילידת העיר ראדאוץ שבדרום בוקובינה. בהיותה נערה צעירה גורשה מהעיר על ידי השלטונות הרומניים יחד עם בני משפחתה למחנות. חנה מתארת את ילדותה המאושרת בקרב בני משפחתה, את השבר שחל עם פקודת הגירוש ואת התלאות הנוראות שפקדו אותה בטרנסניסטירה, עד לשחרורה. חוויותיה האישיות ודרכי התמודדותה מתוארות תוך כדי התייחסות לסביבה היהודית המעורבת בסביבה הרומנית. תיאוריה מורכבים ומגלים אופני התנהגות והתמודדות שונים של היהודים ושל הרומנים כאחד. סיפורה של חנה מתחיל ברומניה, ומסתיים בבניית חיים חדשים בישראל. מאפיינים אלה, משמשים בסיס לעבודה חינוכית עם התלמידים שמזדמן להם להכיר את הסיפור הקשה של גורל היהודים והילדים בטרנסניסטריה דרך דמותה ונקודת מבטה של חנה. להמשך קריאה

היסטוריוגרפיה, תודעה וזיכרון היבטים היסטוריים ופדגוגיים

היסטוריוגרפיה, תודעה וזיכרון היבטים היסטוריים ופדגוגיים

לתמורות בהיסטוריוגרפיה של השואה יש השפעה מכרעת הן על עיצוב הזיכרון ותודעת השואה, והן על משקלו ההולך וגובר של נושא השואה בתכנית הלימודים, ההתייחסות ללקחיה והשיח החינוכי עליה. בפעילות זו ייבחנו התמורות העיקריות שחלו ביחסה של החברה הישראלית לשואה והשלכותיהן על מערכת החינוך. להמשך קריאה



על האוצרות השדודים - גזל הרכוש היהודי בתקופת השואה היבטים היסטוריים ופדגוגיים

על האוצרות השדודים - גזל הרכוש היהודי בתקופת השואה היבטים היסטוריים ופדגוגיים

על אף האקטואליות והעניין שהנושא מעורר גם עשרות שנים לאחר סיום השואה, גזל הרכוש והמשא ומתן להחזרתו אינו נדון בדרך כלל במסגרת לימודי השואה. את סוגיית גזל הרכוש ניתן לקשר לסוגיית הניצול הכלכלי העצום (כחלק מעבודות הכפייה במפעלי התעשייה הגרמניים במחנות, שהנאצים הפעילו כלפי היהודים. מוקד אחר של הדיון יכול להתמקד בהחרמה או בהפקעה של חפצי אמנות, פיקדונות בנקים ועוד. הגזל מתבטא פעמים רבות באי החזרה של רכוש גם למי שלא נספו, וגם ליורשי הנספים בתום המלחמה. הפעילות משלבת דיון בסוגיות כלליות העולות מן הנושא עם סיפור אישי של גזל אוצרות אמנות ממשפחה יהודית מהולנד. להמשך קריאה

"ילדות במהלך השואה" בראי ספרו של שלום אילתי היבטים היסטוריים ופדגוגיים

"ילדות במהלך השואה" בראי ספרו של שלום אילתי היבטים היסטוריים ופדגוגיים

תקופת השואה גזלה מהילדים את ילדותם, כפי שאנו מגדירים תקופה זו במהלך חיים רגיל: כתקופה שרובה תום, שמחה, אהבה, לימוד, והגנה מצד המבוגרים. ילדים בשואה נחשפו למציאות של רעב, מחלות, השפלה, ביזוי ומוות. נשללה מהם אהבת הורים ומשפחה, חינוך והשכלה, משחקים ותקווה. האם אפשר בכלל לדבר על ילדות בשואה? היכן נגמרה הילדות והאם היו מקומות וזמנים שבהם ניתן היה למצוא גילויים של ילדות בעלת מאפיינים רגילים ככל הניתן, גם אם ילדות אחרת? האם ילדים ומבוגרים חוו את השואה באותו אופן? האם התנסויותיהם והאופן שבו פירשו וצפו בעולמם המתמוטט היו זהים? האם יש משהו שמאפיין ילדים בשואה בשונה מהמבוגרים? בפעילות נעמיק בשאלות אלה באמצעות ספרו של שלום אילתי "לחצות את הנהר". להמשך קריאה

היהודי האחרון - תיעוד והנצחה בתקופת השואה ולאחריה

היהודי האחרון - תיעוד והנצחה בתקופת השואה ולאחריה

בתקופת השואה, ביקשו הנאצים לרצוח את היהודים באשר הם ולהשמיד כל זכר לקיומם. אנו מצווים לזכור ולהנציח אותם. במערך השיעור נתוודע לניסיונות ההנצחה והתיעוד (ארכיונים, יומנים, מכתבים אחרונים ועוד) שהחלו עוד בתקופת המלחמה ונמשכו לאחריה, עד ימינו אנו. להמשך קריאה



"אבל אולי עכשיו אני מתחילה להבין..."– רשמי תלמידים בעקבות המסע לפולין

"אבל אולי עכשיו אני מתחילה להבין..."– רשמי תלמידים בעקבות המסע לפולין

באמצעות שימוש בקטעים שכתבו בני נוער בעקבות מסעם לפולין, אנו מציעים לקיים דיון הנוגע בשאלות ובציפיות של התלמידים לקראת המסע לפולין. כן אפשר לקיים את הדיון כדרך לעיבוד חוויות התלמידים לאחר השיבה מהמסע. להמשך קריאה





מערך שיעור בנושא יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה

מערך שיעור בנושא יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה

הצעה לשיעור לשעת מחנך בחטיבה העליונה לקראת יום 27 בינואר, יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. השיעור בנוי מדיונים במליאה ומעבודה בקבוצות. מטרת השיעור היא להתחקות על משמעות החלטת האו"ם שיום 27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה ולהעלות לדיון את השאלה מה על האדם בחברה המודרנית ללמוד מהשואה. להמשך קריאה


הצלת בני הישיבות

"תנו לי יבנה וחכמיה"- הצלת בני הישיבות

המערך מביא בפני התלמידים את ספור הצלתם הייחודי של בני ישיבות ליטא ומזרח פולין שמצאו מקלט בוילנה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, בין החדשים תשרי ת"ש (אוקטובר 1939) - סיון תש"א (יוני 1941).עם החמרת המצב בוילנה נמלטו בני הישיבות למזרח הרחוק וכך נצלו מידם הארוכה של הנאצים.
היחידה חושפת בפנינו יוזמות פנים יהודיות לאורך כל התקופה, יחד עם פעילות יוצאת דופן של חסידי אומות העולם.
במערך משולבים קטעי מקורות ושאלות לדיון והעמקה בדילמות שעלו בעטין של מצוקות השעה הקשות. להמשך קריאה