על יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה

מערך שיעור

מאת יעל ריצ'לר, מגמת הכשרת מורים

מיועד לתלמידי החטיבה העליונה
משך הפעילות: שעה וחצי

• מהלך השיעור
• פתיחה במליאה
• עבודה בקבוצות
• סיכום
• הרחבה למורה

הקדמה למורה

לפניכם הצעה לשיעור לשעת מחנך בחטיבה העליונה לקראת יום 27 בינואר, יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. השיעור בנוי מדיונים במליאה ומעבודה בקבוצות. מטרת השיעור היא להתחקות על משמעות החלטת האו"ם שיום 27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה ולהעלות לדיון את השאלה מה על האדם בחברה המודרנית ללמוד מהשואה.
בנספח ימצא המורה הרחבות והסברים על נושאים בשיעור.

מהלך השיעור
א. פתיחה במליאה

בעת האחרונה חל מפנה חשוב בזיכרון השואה, והאו"ם נתן לכך ביטוי. כיצד? האם מישהו שמע על החלטה חשובה בנושא באו"ם?

עצרת האו"ם החליטה שיום 27 בינואר יהיה יום זיכרון בין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. החלטת האו"ם מעידה כי השפעת השואה לא פחתה ולא התעמעמה וגם בחלוף שישים שנה. העולם עדיין מחפש את הדרך לזכור את הטרגדיה האנושית ואת קרבנותיה ולהבטיח שהשמדת עם שוב לא תוכל להתרחש.

• מדוע בחר האו"ם את יום 27 בינואר? מה קרה ביום זה? 27 בינואר הוא היום שבו נכנס הצבא האדום לאושוויץ ושיחרר את המחנה. מדוע נבחר יום זה? (הדיון יהיה קצר. בנספח יש הרחבה למורה, ובעזרתה יוכל המורה לסכם את הדיון.)

ב. עבודה בקבוצות

מה משמעותה של החלטת האו"ם? האם ההחלטה חשובה אך ורק לעם היהודי?

כדי לפתח את הדיון, נקרא ונלמד תקציר של החלטת האו"ם.
התלמידים יחולקו לקבוצות עבודה קטנות. המורה יחלק לתלמידים כרטיסיות, ובהן שלושת הסעיפים. כל קבוצה תצטרך, במשך כעשר דקות, לדון ולהחליט מהם עיקרי החלטת האו"ם ובמה חדשנותה.
כרטיסיות לקבוצות:

1. דיון במליאה
   • מה יש בהחלטה? מה החידושים בה? לאילו תחומים היא מתייחסת?
   • למה לדעתכם התקבלה ההחלטה באו"ם על יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה דווקא עכשיו, שישים שנה אחרי השואה?
   
   לאחר שראינו מה תוכנה של ההחלטה, נשאל מה חשיבותה לאדם בחברה המודרנית.



2. עבודה בקבוצות

כל קבוצה תקבל כרטיסיית עבודה, ובה מקור ושאלת סיכום זהה:

'המיפקד', 1944, גואש, פחם וגיר צבעוני על נייר. זינובי טולקאצ'ב (אמן בשורות הצבא האדום). השאלת גב' אנל טולקאצ'בה ומר איליה טולקאצ'ב, קייב.

את הציור צייר טולקאצ'ב - צייר וחייל יהודי שהגיע עם הצבא האדום אל אושוויץ עם שחרורו.

• האם השואה יכולה ללמד אותנו על טבע האדם?

3. דיון במליאה

כל קבוצה תציג את המקור שקיבלה ואת מסקנותיה על השאלה הנוגעת לטבע האדם.

להרחבה:
החלטת האו"ם קובעת שעל כל אדם בעולם ללמוד על השואה כדי למנוע רצח עם בעתיד. אך כדי לוודא זאת, עלינו גם להבין במה השואה ייחודית.

• לדעת פרופ' יהודה באואר, מה מייחד את השואה ממקרים אחרים בעולם של רצח עם שהיינו עדים להם?
• מה המשמעות החינוכית של הדברים שכותב פרופ' באואר? האם היא שונה מהמשמעות החינוכית של זיכרון השואה בעולם?

סיכום

במדינת ישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום כ"ז בניסן. לפיכך החליט משרד החינוך להקדיש את 27 בינואר לעיון חינוכי וערכי בהיבטים שונים של השואה ושל משמעותה לעולם כיום. במערכת החינוך ידונו בהיבטים האוניברסליים של השואה תוך עיון מעמיק בייחודיות של שואת העם היהודי ובנושאים של גזענות ושל אנטישמיות.

עצם העובדה ששישים שנה לאחר השואה העולם מחליט כמעט ברוב קולות לעסוק בה, להבינה וללמוד ממנה מלמדת שהשואה חרגה מגבולות השבר של העם היהודי לבדו והייתה לאירוע מכונן בתרבות המערבית המודרנית. השואה מעוררת שאלות רבות בתחומי דעת שונים ומגוונים, החל בהיסטוריה דרך ספרות ואמנות וכלה במדעי ההתנהגות. החלטת האו"ם מאפשרת לכל אדם ואדם בעולם להתכנס ב-27 בינואר לחשבון נפש באשר לערכי יסוד אוניברסליים כמו "לא תרצח" וזכויות אדם, וזאת תוך עיון מעמיק בשואת העם היהודי דווקא.

הרחבה למורה

מה משמעותה של החלטת האו"ם? האם ההחלטה חשובה אך ורק לעם היהודי?

בתגובה על החלטת האו"ם אמר יושב ראש הנהלת יד ושם אבנר שלו:
"מעבר לחשיבות הסמלית של כינון יום זיכרון בין-לאומי לשואה, ההחלטה מכירה בצורך המתמיד בהוראת השואה. אימוץ החלטה זו על ידי האומות המאוחדות מבטא את הכרתן בחשיבות זיכרון השואה הן כערך בפני עצמו הן ככלי להבטחת המחויבות לשמירה על ערכי היסוד של האנושות".

בהחלטתו למעשה הביע האו"ם הזדהות עם קרבנות השואה. בשואה ניחתה על העם היהודי מכה שכמעט הכריעה אותו - כשליש מהעם היהודי הושמד, קהילות שלמות אבדו ואינן, ועולמות של תרבות, רוח, הגות, יצירה ותורה נמחו באחת מעל פני האדמה.
בשואה התערער האמון בשוויון בני האדם ובזכותו של כל אדם לחיים והופר הצו האוניברסלי העתיק "לא תרצח". השואה התרחשה במרכז התרבות המערבית וחוללו אותה בני אדם לשכניהם שחיו עמם מאות בשנים.
משמעותה של החלטת האו"ם היא אפוא כי השפעת השואה לא פחתה ולא התעמעמה. העולם עדיין מחפש את הדרך לזכור את הטרגדיה האנושית ואת קרבנותיה ולהבטיח שהשמדת עם שוב לא תוכל להתרחש.

מדוע נבחר דווקא יום כניסת הצבא האדום לאושוויץ ליום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה?

27 בינואר הוא יום שחרור אושוויץ. באמצע ינואר 1945 פתח הצבא האדום במתקפה והתקדם לכיוון קרקוב ואושוויץ. הנאצים פתחו בנסיגה חפוזה. ב-18.1.1945 יצאה ממחנות אושוויץ צעדת המוות האחרונה שהכילה כ-58,000 אסירים, רובם יהודים. רוב היוצאים לצעדת מוות זו לא שרדו אותה ונרצחו או מתו במהלכה.
בשעות אחר הצהריים של 27 בינואר נכנסו חיילי הצבא האדום לאושוויץ. הם מצאו במקום 7,650 אסירים חולים ותשושים וגופות של כ-600 אסירים שרצחו הנאצים שעות ספורות לפני שחרור המחנה. הנסיגה החפוזה שנכפתה על הגרמנים לא אפשרה להם לסלק את אחרוני האסירים ולצרפם ל"צעדות המוות". הם גם לא הספיקו לרוקן את כל מחסני החפצים שנבזזו מהקרבנות: הסובייטים מצאו במחסני אוושויץ 350,000 חליפות גברים, 837,000 מערכות בגדי נשים, רבבות זוגות נעלים ו-7.7 טונות שֵער אדם בשקיות נייר ארוז למשלוח.

בעשורים שלאחר השחרור היה אושוויץ לסמל בשל ממדי הרצח שהתרחשו בו ובשל מספרם הרב של האסירים בני לאומים רבים שעברו במחנה.
אושוויץ הייתה בית הקברות הגדול ביותר בתולדות האנושות. מספר היהודים שנרצחו בתאי הגזים של בירקנאו הוא כמעט 1.2 מיליון - גברים, נשים וטף. כמעט רבע מכלל היהודים שנרצחו במלחמת העולם השנייה נרצחו באושוויץ. מ-405,000 האסירים הרשומים שקיבלו את מספרי אושוויץ שרדו רק כ-65,000. על פי האומדנים, כ-1.5 מיליון בני אדם נרצחו במרכז הרצח בבירקנאו.

למה התקבלה ההחלטה באו"ם על יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה דווקא עכשיו, שישים שנה אחרי השואה?

ההחלטה על קביעת יום זיכרון בין-לאומי נתקבלה בתקופה שבה אנו עדים לשתי תופעות סותרות: מצד אחד הגברת המודעות לשואה וניסיון של יחידים ושל קבוצות במדינות שונות באירופה להתמודד עם עברן ומצד אחר גל אנטישמיות ואנטי-ישראליות מתחדש ומאיים.
מצד אחד ככל שעובר הזמן מאז השואה, המודעות אליה גדלה - על כך מעידה החלטת האו"ם שיום 27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין-לאומי. ההחלטה נשענה על העובדה כי שלושים ואחת מדינות כבר קבעו יום זיכרון מיוחד להנצחת קרבנות השואה. (מרביתן קבעו את יום 27 בינואר). עשרים וארבע מדינות חברות כיום בכוח משימה בין-לאומי מיוחד שנוסד בשוודיה בשנת 1998 ופועל לקידום הוראת השואה, הנצחתה וחקרה בארצות האלה. גופים בין-לאומיים רבים, ובכללם מועצת אירופה, הצביעו גם הם על הצורך לציין יום זיכרון מיוחד לשואה. על המודעות לשואה ועל מקומה של מדינת ישראל בהנצחתה מעידים גם עשרות ראשי המדינות אשר הגיעו לחנוכת המוזאון החדש ביד ושם בירושלים בשנה שעברה.
מצד אחר החלטת האו"ם חשובה היום במיוחד מפני שהאנטישמיות מרימה שוב את ראשה, וכן לנוכח פעולות חמורות של הכחשת שואה. אף שעדיין מדובר במיעוט, אל לנו להקל ראש בתופעות אלו. מדינת ישראל והעולם המודרני כולו צריכים לתת את דעתם למיגורן.
מעבר לחשיבות הסמלית של כינון יום זיכרון בין-לאומי לשואה, ההחלטה מכירה בצורך המתמיד בהוראת השואה. החלטה זו של האומות המאוחדות מבטאת את הכרתן בחשיבות זיכרון השואה הן בהיותו ערך בפני עצמו הן בהיותו כלי להבטחת המחויבות לשמירה על ערכי היסוד של האנושות.