חינוך והוראה מתוקשבת

הערכה חלופית במסגרת למידה משמעותית של לימודי שואה

ראיון עם ד"ר אורנה כץ-אתר

אביה סלומון-חובב ולירז לחמנוביץ



ד"ר אורנה כץ-אתרד"ר אורנה כץ-אתר

משרד החינוך מטמיע בשנים האחרונות את רפורמת הלמידה המשמעותית, במקצועות שונים, ביניהם גם בהיסטוריה. נפגשנו עם המפמר"ית להיסטוריה, ד"ר אורנה כץ-אתר, לשמוע ממנה על הרציונל המרכזי העומד מאחורי רעיון למידה משמעותית ועל דרכי החלתו בפועל במסגרת לימודי השואה בתיכונים.






מהי למידה משמעותית?

פירמידת  הלמידהפירמידת הלמידה

למידה משמעותית היא למידה המותירה חותם, מעוררת חשיבה ומפתחת את הלומד. לעיתים היא מערערת את עולמו ולעיתים מעצבת אותו. בנוסף למידה משמעותית חייבת להיות למידה פעילה. הגדרות אלו מבוססות על מחקרים שנעשו בתחום ההוראה שהראו כי ככל שתלמיד פעיל יותר במהלך תהליך הלמידה, כך הלמידה הופכת למשמעותית יותר עבורו והחומר נטמע ומעובד. ככל שחושים רבים יותר משתתפים בתהליך הלמידה, כך יופנמו הנושאים בהם עוסק הלומד לאורך זמן.

למידה פעילה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות - החל משמיעת הרצאה שבה המרצה יעורר שאלות וסקרנות ברמה כזו שהשומע הופך ללומד מאד פעיל, החושב על הדברים ובודק אותם מול תפיסותיו הקודמות, וכלה בלמידה פעילה אקטיבית המבוססת פרויקטים (PBL), כאשר בסופו של תהליך הלמידה, התלמיד מפיק תוצר לטובת החברה בה הוא חי. כאשר מורה עומד ומכתיב את החומר לתלמיד, התלמיד פאסיבי ולא פעיל. הוא עושה שיעור בכתיבה תמה, עבודה טכנית. אך מנגד, כאשר תלמיד רואה סרט, מנתח יצירה מוזיקלית או ספרותית או מלמד אחרים, הלמידה היא אקטיבית ומעוררת. ישנן מגוון אפשרויות, כאשר מטרת העל היא להגיע למצב בו הלומד פעיל בתהליך.

ברצוני לתת דוגמאות ללמידה מבוססת פרויקטים -

בי"ס 'שבח מופת' בת"א חבר לבי"ס 'און', בי"ס לחינוך מיוחד, ליצירת פרויקט מדהים שעסק בחקר העבר הנאצי של הטמפלרים שהתיישבו בשרונה. בסופו של תהליך הלמידה הם יצרו ברקודים אותם ניתן לסרוק בטלפון ולהוציא מידע על הטמפלרים תוך כדי סיור במתחם. פרויקט זה אומץ לאחר מכן על ידי עריית ת"א. במקומות אחרים נערך מיזם תיעוד של ניצולי שואה בישובים מסוימים. מיזמים אלו אומצו על ידי הרשויות בכל ישוב. בשני המקרים מדובר על למידה היוצאת אל מחוץ המסגרת הכיתתית, אל החברה.

מהי חשיבותו של המורה בתהליך שכזה?

מורה בכיתהמורה בכיתה

למורה יש חשיבות מאד גדולה בכל תהליך הלמידה וההוראה בכלל. מורה טוב יכול לקחת תכנית לימודים דלה ומשעממת ולעשות ממנה מטעמים. מורה גרוע, ייקח תכנית לימודים מדהימה ומרתקת ויהפוך אותה למשהו משמים. מורה עם ידע רחב וסקרנות, יעביר זאת לתלמידים ולא יתמקד רק בנישה הקטנה של תחום הידע שלו. וכל הדברים האמורים מאד רלוונטיים דווקא למקצוע ההיסטוריה. קשה מאד ולעיתים בלתי אפשרי להסביר תופעות היסטוריות בלי ידע כללי רחב. המורה חייב לקשר את נושאי הלימוד לעולם מסביב. כך לדוגמא, אי אפשר להסביר את הקשיים של העולים לארץ בעליות הראשונות אם התלמיד לא יבין מה זה אומר לגדל עץ. אם אתה חושב שלגדל עץ זה לתקוע אותו באדמה וללכת, לא ניתן באמת להבין מה קרה להם שם. ללא זה אי אפשר להבין את המצוקה של העולים הללו, את הקושי שבהסתגלות לתנאי האקלים והאדמה. אי אפשר להסביר את המשבר הכלכלי בארצות הברית אם אין למורה מושגי יסוד בכלכלה. אי אפשר להסביר את כל עניין המרידות בתקופת השואה אם אין ידע בסיסי בפסיכולוגיה של האדם. לכן, מורה שכל הזמן לומד ומרחיב את הידיעות שלו ותופס את התפקיד שלו כאחראי לעורר את הסקרנות והרצון ללמוד אצל תלמידיו, עושה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר. לכן הוא החוליה הכי חשובה בתוך מערכת החינוך. אנחנו נוטים בדרך כלל להעמיד את התלמיד במרכז; בעיני זו טעות – המורה צריך לעמוד במרכז. מערכת החינוך צריכה להשקיע במורה כי הפירות שלו יועברו למאות אנשים בכל שנה. השקעה בהכשרת המורה מכפילה ומשלשת עצמה, בכל שנה.

איך באה לידי ביטוי רפורמת 30 אחוז למידה משמעותית במקצוע ההיסטוריה? כיצד בחרתם אילו נושאים ילמדו במסגרת זו?

למעשה מדובר בגזירת 30 אחוזים מתוך תכנית הלימודים המלאה. במסגרת ה – 30 אחוז הללו אנו מאפשרים לבתי הספר לבנות את התכנית הלימודים הייחודית שלהם, כל ביס לפי השקפתו, מאפשרים להם להחליט איך תתבצע הוראת הנושאים הנכללים בתוך אותם 30 אחוז ובהמשך גם באיזו דרך להעריך את מידת הלמידה של התלמידים בנושאים אלו. זוהי חלק מרפורמה שהונהגה לפני שנתיים וכל תחום דעת התבקש לקבל ההחלטה מה ייכנס בתוך ה – 30 אחוז. בתחום ההיסטוריה, חיפשנו נושא שהכי מתאים להורות אותו בצורה כזו. בסופו של דבר הוחלט להכניס לתוך ה – 30 אחוז את החטיבה של מלחמת העולם השנייה הטוטליטריזם והשואה. השיקולים לבחירה זו היו רבים – ראשית, זוהי חטיבה גדולה מאד, שממילא המורים לא הצליחו להקיף את כל כמות החומר שנכלל בה – לתכנית הלימודים בנושא השואה יש 41 תתי סעיפים ובכל שנה בחרתי 13 סעיפים מתוכם, אותם לימדו המורים בכיתות, בשל קוצר זמן. בנוסף מדובר בנושא שיש בו כל כך הרבה היבטים ערכיים וכל כך הרבה נושאים שבצורת הלמידה הקודמת לא היה זמן לגעת בהם, למשל השואה במערב אירופה, השואה בצפון אפריקה ועוד. הייתי מקבלת במהלך השנים המון פניות מבתי ספר – למה לא מלמדים קרבות מלחמת עולם שניה? למה לא נכנסים לעומק של היבטים הומניסטים כללים? בגלל מחסור בשעות יצא שהמורים התכנסו לדברים הכי בסיסיים שיש – גטאות, אידיאולוגיה נאצית, פיתרון סופי. לפעמים אפילו לא היה זמן ללמד את נושא הפרטיזנים או יהודים מצילים יהודים. היום יש אפשרות לבתי הספר לבחור באיזה נושא חשוב לו להתמקד. בתהליך זה היו שותפים אנשים רבים, כולל אנשים מיד ושם שנתנו את ברכת הדרך.

מתוך בשביל הזיכרוןמתוך בשביל הזיכרון

לצורך כך, בנינו עבור בתי הספר מסמך, לפיו כל בית ספר בוחר לעצמו אילו נושאים הוא ילמד באותה שנה. קודם כל, כל בית ספר היה צריך לבחור לעצמו יסוד מארגן להוראת נושאי המלחמה והשואה. כלומר ערך מסוים שחשוב לו להעביר לתלמידים בנושא כל בית ספר בחר לעצמו נושא גג אחר - שמירה על צלם אנוש, מגדר, נשים בגטאות, נשים בתהליך ההשמדה, התנגדות פיזית, התנגדות רוחנית, האוכלוסייה מסביב, סולידריות, חסידי אומות עולם ועוד. כל נושא כזה טומן בחובו המון דילמות ערכיות. לאחר מכן, התבקשו הצוותים בבית הספר לבחור שישה נושאי העמקה בהם יתמקדו במהלך השנה. בהמשך בחרו המורים את סוגי החומרים איתם הם רוצים לעובד ולבסוף, נבחרה גם דרך הערכת התלמידים, שעליה נדבר בהרחבה עוד מעט. הבחירה והנימוקים לכל נושא שנבחר היו מלווים בדיונים מעמיקים, שחידדו אצל כל בית ספר את הנושאים החשובים לו ביותר.

כמובן שמעבר ללימוד אותם נושאי ההעמקה, המורים חייבים ללמד את החומרים ההיסטוריים הבסיסיים. ללא המבואות ההיסטוריים ובניית הבסיס, לא ניתן לצלול אל תוך הלמידה הפעילה.

אז אילו דרכי הערכה חלופית קיימים במסגרת הלמידה המשמעותית?

אנחנו הצענו למורים ארבע אפשרויות –

תהליכי חקר – במסגרת זו המורה ילמד את התלמידים מיומנויות החקר והכתיבה המחקרית. התוצאה הסופית תהיה פרק אחד מתוך העבודה. במסגרת זו הם רוכשים כלים כגון איך לחפש מידע, איך לחפש חומרים ברשת או בספריה, איך למיין חומר, מה עיקר ומה טפל, איך מזקקים רעיון מרכזי מתוך טקסט, מהם כללי ציטוט, איך מעמתים שני מקורות, איך מציינים מראה מקום, ואפילו איך משתמשים בוורד. ברגע שהתלמיד יוצא עם כל המיומנויות הללו, יש ברשותו ארגז כלים עצום, גם אם בסופו של דבר הוא יצר רק פרק אחד.

תלקיט – תיק מלווה למידה, המאגד בתוכו שלוש מטלות הניתנות לאורך השנה, ומהווה אופציה מאד מומלצת על ידינו. התלמידים מגישים את המטלות בהתאם להוראות המורה, ישנו תהליך של תיקון ולמידה ובסופו של דבר מתהווה תיק עבודות. דוגמאות למטלות יכולות להיות הוצאת רעיון מרכזי ממאמר קצר; השוואת שני מאמרים, שתי עמדות שונות, לגבי אירוע מסוים; חקר אירוע ועוד. כמובן שעל המורה ללמד את התלמידים כיצד יש לגשת למאמר, כיצד לנתח אותו וכו'. בסופו של דבר העבודות המוגשות למורה הן בטווח של חצי עמוד עד שני עמודים, מה שמוריד מהעומס של בדיקת עבודות ארוכות כמו שהיה נהוג במקומות שונים. היה חשוב לנו להבהיר למורים שאפשר להגיע לתוצאות חשובות מאד מבחינת הקניית מיומנויות ולמידה היסטורית מבלי לדרוש עבודה של שמונים עמודים, שבדיקתן אורכת זמן רב מאד ואז המורה לא יכול לעמוד בעומס.

המטלות בתקליט סובבות סביב הנושאים שבית הספר בחר להתמקד בהם. לדוגמא אם הוא בחר להעמיק האידיאולוגיה הנאצית וגם בסדר החדש והוא נותן לתלמידים לבדוק איך האידיאולוגיה הנאצית באה לידי ביטוי בסדר החדש. כך שבסופו של דבר, התלמיד יקיף כמה תחומים. ושוב, כמובן שלצורך כך התלמיד חייב ללמוד את מבואות הידע ההיסטורי. בלי ידע, זה לא ילך.

PBL - Project Based Learning. למידה מבוססת פרויקטים, בסופה, כפי שהסברתי בהתחלה, התלמיד יוצר פרויקט בעל תרומה חברתית – קהילתית כל שהיא.

בחינה – היתה זו דרישה של ארגון המורים, להשאיר גם את האופציה הזו, כאחת הדרכים להערכה. ההמלצה שלנו למורים הרוצים להשתמש באפשרות זו היא לעשות אותה אחרת, ולא במודל הרגיל של שאלות מבחינת הבגרות. כלומר לשלב בבחינה קטעי סרטים, בחינה המתנהלת בספריה או עם חומר פתוח, כך שהתלמיד רוכש ידע תוך כדי הבחינה ועוד. וכמובן יש בתי ספר שנשארו עם הבחינות הרגילות. דרך אגב, ישנם מורים המתנגדים אידיאולוגית לשיטת לימוד שכזו. לדעתם צריך להקנות לתלמידים את הידע הבסיסי, בהרבה מאד נושאים. אחר כך, אם התלמיד ירצה להעמיק, הוא יעשה זאת. בשביל מורים האלו, אפשרנו להמשיך וללמד את נושא השואה כרגיל ולהעריך את התלמידים באמצעות בחינה רגילה.

כל בית ספר בוחר לו סוג של הערכה חלופית, כאשר בתוכן גלומות אין ספור אפשרויות למטלות, שעד כה לא ניתן היה לעשות במסגרת תהליך הלמידה – ניתוח סרט, השוואה בין מציאות היסטורית לסרטים עלילתיים, ניתוח סיפורת, ניתוח ספרי פילוסופיה ועוד.

כיצד סייעתם להם להוציא לפועל את התכנית?

קודם כל נעזרנו במורים שהפעילו תכנית דומה בשבע שנים האחרונות, כוונתי לתכנית סחל"ב = סקרנות, חשיבה, למידה בהנאה. תכנית מצליחה זו היתה בעצם פיילוט בכ – 30 בתי ספר, שבהם כבר לימדו 30 אחוז מהתכנית בהיסטוריה, כלומר את החטיבה על השואה, בהערכה חלופית. הם הרכיבו עבורנו את צוותי החשיבה לצורך הרפורמה, לפני שהפצנו אותה בקרב בתי הספר ברחבי הארץ. לאור ניסיונם הם יכלו לציין מהם הדברים המוצלחים, היכן הכשלים, על מה כדאי לשים דגש, מה לדרוש לצורך הערכה חלופית ועוד. בהמשך היו אלה אותם מורים מתכנית סחלב שהדריכו את שאר המורים כיצד לנהל את התכנית בבתי הספר. כיום דרך אגב, בתי הספר השייכים לתכנית סחל"ב עושים כעת 60 אחוז מהתכנית לימודים בהיסטוריה כהערכה חלופית ובשנת הלימודים הקרובה, הם יבחנו על ארבעים האחוזים הנותרים בבחינת בגרות ייחודית עם חומר פתוח.

בנוסף, יצרנו עבור המורים ציר זמן מקוון אינטראקטיבי, המתמקד בחמישה מוקדים כרונולוגיים. צירפנו מגוון סוגי חומרים סביב כל מוקד שכזה, סרטונים, מקורות ארכיון, תמונות ועוד, אבל בעצם כל מורה יכול להוסיף אילו חומרים שהוא רוצה ומתחבר אליהם. במקביל קיימנו ימי עיון מיוחדים עבור המורים, בהם פרשנו בפניהם את האפשרויות להערכה חלופית במסגרת זו.

כיצד הגיבו המורים לשינוי?

למידה משמעותיתלמידה משמעותית

בהתחלה, כמו בכל שינוי הנמצא בתחילת דרכו, הדבר עורר אנטיגוניזם ותחושת בלבול אצל חלק מהמורים. התכנית הזו בעצם דורשת מהמורים ללמד בצורה סינכרונית, אחרת ממה שהיו רגילים עד כה. כלומר מדובר על יציאה מאזור הנוחות שלהם. חשוב גם לזכור שהרפורמה שינתה דברים נוספים כגון איחוד שתי בחינות הבגרות לכלל בחינה אחת, בסוף יא', מה שהוסיף להתנגדות אליה שכן כעת, הלימוד הפך לדו שנתי ונוצר חשש שתלמידים ישכחו את החומר שלמדו בשנה הקודמת. גם צמצום שעות ההוראה בהיסטוריה הוסיף להתמרמרות והטענה היתה שיש ללמד כמות גדולה של חומר בפחות זמן.

לקח למורים זמן להטמיע את השינוי והלכנו לקראת המורים בתחומים רבים. כעת, שהמורים יודעים כיצד להיערך בתחילת כל שנה, אני חושבת שהרפורמה מוכיחה את עצמה. בסוף כל שנה אנו מעבירים משובים בין המורים והתגובות מאד מעודדות. המורים מדווחים על חיבור רגשי של התלמידים לנושא, על לקיחת אחריות של התלמידים ועל הפנמת מיומנויות שנלמדו. במקביל אנו פועלים לשנות את בחינת הבגרות גם בשאר הנושאים, כלומר ב – 70 אחוז הנותרים של החומר. כעת בבגרות ניתן למצוא שאלות חשיבה, שאלות הבעת עמדה ועוד בסגנון.

והתלמידים? כיצד הם הגיבו?

בשנה הראשונה היו תלמידים שהתלוננו על כך שהעומס גדול יותר, מכיוון שהרפורמה היתה בכל המקצועות; שבמקום מורה שמכתיב חומר והם צריכים רק ללמוד לקראת מבחן בסוף השנה, כעת הם צריכים להגיש מטלות לאורך השנה; שצריך להתארגן אחרת מבחינת חלוקת זמן והתארגנות וללמוד מיומנויות שונות. כלומר, מעבר ללימוד החומר עצמו, התלמידים נדרשו גם ללמוד ניהול זמן ומטלות והרגלי למידה. אך בהמשך ניתן לראות כי התגובות במשובי התלמידים מצוינות. רוב התלמידים חשים כי באמצעות סגנון למידה והערכה כזה, הם יכולים לבטא את עצמם בצורה טובה יותר ולהיות מעורבים יותר.

יש משהו שאת רוצה לומר לסיכום?

אני חושבת שהמורים צריכים לשחרר קצת. לשחרר מהבחינה של להבין שלא ניתן יהיה ללמד את הילדים הכל. צריך לשנות את החשיבה ולהבין שלמידה פעילה לוקחת יותר זמן. זה מחייב ויתור על נושאים מסוימים, אם רוצים לעשות למידת עומק משמעותית, ניתוח מקורות וחיפוש חומר עצמאי. לעיתים הדבר קשה למורים, דווקא בנושא הזה, כי הם מחויבים לו. מצד שני, עכשיו אפשר לעסוק בנושאים שקודם לא ניתן היה מפאת קוצר זמן וניסיון להספיק את כל החומר עד לבגרות.

לדעתי זהו תהליך מהפכני, התלוי מאד הן במורה והן באווירה בבית הספר. תהליך שכזה יגרום לדעתי חיבור אמיתי של התלמידים לנושא.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog