חינוך והוראה מתוקשבת

ראיונות

במדור זה תמצאו מגוון ראיונות שערכנו עם ניצולי שואה, יוצרים, אנשי חינוך וחוקרים מתחומי דעת שונים במגוון נושאים שעוסקים בעולם היהודי לפני השואה, בתקופת השואה, בתהליך שיקום החיים של הניצולים אחריה וגם בנושאי זיכרון והנצחה.



ראיון עם אסתר פרידמן

"זה מפגש עם אנשים כאשר בסופו של דבר אתה לא יודע בתחילת המפגש לאילו מקומות תגיע"

ראיון עם אסתר פרידמן
עדויות של ניצולי שואה הן מרכיב חשוב בהנצחת השואה ובשימור הזיכרון לדורות הבאים. אחד מתפקידי יד ושם שנקבעו חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג- 1953, הוא: "לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה". להמשך קריאה






ראיון עם ד"ר אורנה כץ-אתר

הערכה חלופית במסגרת למידה משמעותית של לימודי שואה

ראיון עם ד"ר אורנה כץ-אתר
משרד החינוך מטמיע בשנים האחרונות את רפורמת הלמידה המשמעותית, במקצועות שונים, ביניהם גם בהיסטוריה. נפגשנו עם המפמר"ית להיסטוריה, ד"ר אורנה כץ-אתר, לשמוע ממנה על הרציונל המרכזי העומד מאחורי רעיון למידה משמעותית ועל דרכי החלתו בפועל במסגרת לימודי השואה בתיכונים. להמשך קריאה






ראיון עם שולמית אימבר

"הרפורמה מאתגרת את איש החינוך"

ראיון עם שולמית אימבר
שולמית אימבר לימדה במשך שנים היסטוריה בבית ספר תיכון. כיום היא המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של יד ושם. במסגרת תפקידה היא נפגשת עם מעצבי מדיניות חינוכית ועם אנשי חינוך מכל העולם ועומדת בראש צוותי כתיבה פדגוגית. בראיון שלפניכן היא מסבירה את האתגרים שרפורמת משרד החינוך מעמידה בקשר להוראת השואה. להמשך קריאה





ראיון עם משה טסטה

"הדור המבוגר שהכיר את יהדות מקדוניה, רובו כבר איננו..."

ראיון עם משה טסטה
משה טסטה משמש כחבר הועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, כחבר הנהלת הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות ועדות המזרח בישראל, כחבר מועצת "יד ושם" וכן כיועץ ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו וחבר דור ההמשך של יהודי מקדוניה. נפגשנו אתו כדי לשמוע על פעילות ההנצחה של יהדות מקדוניה. להמשך קריאה





ראיון עם ניצולת השואה שלה אלטרץ

"במקרה אני בחיים"

ראיון עם ניצולת השואה שלה אלטרץ
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ה, היתה שלה אלטרץ אחת מבין ששת מדליקי המשואות בטקס ביד ושם. אלטרץ, הניצולה היחידה מקהילת שטיפ (Štip) שנספתה בטרבלינקה, מתארת בראיון את מסכת התלאות הקשה שחוותה במלחמה.להמשך קריאה.








ראיון עם מרים אביעזר

"כל מה שרציתי זה להגיע לגיל 6 וחצי וללכת לבית ספר"

ראיון עם מרים אביעזר
מרים אביעזר נולדה בקרואטיה בשנת 1935. היא התגוררה עם הוריה בסלובניה ובשנת 1941 נשלחה יחד עם אימה למחנה הריכוז וההשמדה יאסנובאץ, בעוד הקשר עם אביה של נותק. מרים עברה עם אמה את השואה במחנות שונים בקרואטיה ובאיטליה, ונפגשה שוב עם אביה שהצטרף לפרטיזנים של טיטו, רק לקראת סופה של המלחמה. היא חזרה עם משפחתה ליוגוסלביה ועסקה בפעילות חינוכית בתוך הקהילה היהודית. בשנת 1971 עלתה ארצה ומאז היא עוסקת בהנחלת זיכרון שואת יהודי יוגוסלביה, בין היתר כיושבת ראש התאחדות עולי יוגוסלביה, כסופרת וכחוקרת.להמשך קריאה.






ראיון עם דורה וינברגר

"סיפרתי את אשר עברתי [...] הילדים לא האמינו למה שאני אומרת להם..."

ראיון עם דורה וינברגר
דורה וינברגר (לבית וייסמן) נולדה בגרמניה בשנת 1931 למשפחה אורתודוכסית. עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, היגרה המשפחה לעיר מץ שבצרפת. בשנת 1939 עם סיפוח האזור לגרמניה, הועברה משפחתה של דורה יחד עם פליטים נוספים לאנגולם, שבמערב צרפת. לאחר כיבוש צרפת על ידי הגרמנים בחודש יוני 1940 ועם תחילת המעצרים של גברים יהודים, ברחו בני המשפחה לאזור החופשי, שם חיו כפליטים עד לכיבוש האזור בידי הגרמנים. בתחילת שנת 1943 בעקבות החמרת הצעדים נגד היהודים והחשש מפני מעצרים, הועברו דורה ואחותה על ידי נציגים של ארגון "אוזה" למקומות מסתור. בהמשך התאחדו הילדות עם ההורים. בשנת 1948 עלתה דורה עם אמה ואחותה לארץ, נישאה למשה וינברגר ונולדו להם שני ילדים. היא עסקה שנים בהוראה וכיום עובדת בעמותת עלומים, מרכזת ביד ושם פרויקטים חינוכיים להנחלת זיכרון השואה בצרפת וחברה בוועדה להענקת תארים לחסידי אומות העולם. נפגשנו איתה כדי לשמוע את קורותיה בתקופה זו. להמשך קריאה


ראיון עם דורה וינברגר ושלמה בלזם, חברי 'עלומים'

"המשימה שלי היא להקשיב לסיפורים שלהם"

ראיון עם דורה וינברגר ושלמה בלזם, חברי 'עלומים'
עלומים הינה אגודה ישראלית של ילדים יהודים שהוסתרו בצרפת בימי השואה. האגודה הוקמה בשנת 1993 מתוך הצורך לשמר את זיכרון שואת יהודי צרפת, זאת על ידי גביית עדויות מניצולים, מתן עדויות בבתי ספר ולפני אנשי צה"ל וקיום טקסים שונים. פעילות נוספת של עלומים הינה עידוד מערכת החינוך בעיסוק בקורות היהודים בצרפת בתקופת השואה. ריכוז פרוייקט זה נעשה על ידי גב' דורה ויינברגר. נפגשנו איתה ועם יושב ראש האגודה, מר שלמה בלזם, כדי לשמוע על פעילותו החשובה של ארגון זה להמשך קריאה.




ראיון עם יצחק לבנת

"שפת האם שלי, האימא שלי והמקום שבו נולדתי"

ראיון עם יצחק לבנת
יצחק (איציק) לבנת נולד בשנת 1930 בעיר נודג'סולוש (סבלוש) שבקרפטים. העיר, שהייתה בעבר חלק מהממלכה ההונגרית, סופחה לאחר מלחמת העולם הראשונה לצ'כוסלובקיה ובשנת 1939 שבה והיתה לחלק מהמינהל האזרחי ההונגרי. במרץ 1944 פלשו הגרמנים להונגריה והחלו מיד בביצוע שיטתי של "הפיתרון הסופי" בשטחה. יהודי נודג'סולוש והאזור, בהם יצחק ומשפחתו, רוכזו בצפיפות בגטו שהוקם בעיר וממנו שולחו בשבועות שלאחר-מכן למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בראיון עימו שיתף אותנו יצחק בזיכרונות ילדותו וסיפר לנו על קורותיו כנער צעיר בתקופת השואה ולאחריה. להמשך קריאה.




ראיון עם פרופ' חוי דרייפוס

"בית קברות בוער" - הציבור היהודי במרד גטו ורשה

ראיון עם פרופ' חוי דרייפוס
פרופ' חוי דרייפוס, מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב, ספרה "אנו יהודי פולין? - היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי" ראה אור בהוצאת יד ושם (תש"ע), ולאחרונה התפרסם מחקרה (באנגלית) פרספקטיבות משתנות על יחסי יהודים פולנים בימי השואה. פרסמה מאמרים רבים על תקופת השואה בכלל ועל תולדות יהודי פולין בפרט. עומדת בראש המרכז לחקר השואה בפולין על שם אהרון גוטווירט במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם. קיימנו עמה ראיון על מרד גטו ורשה בדגש על הציבור היהודי בגטו באותם ימים.
להמשך קריאה.



שיחות עם קאז'יק

"דמיינתי לעצמי שאני היהודי האחרון"

שיחות עם קאז'יק
שמחה רותם (רטהייזר), המכונה קאז'יק, נולד בשנת 1924 בוורשה שבפולין. הבכור מבין ארבעת ילדי המשפחה. במהלך מרד גטו ורשה נלחם קאז'יק ושימש כקַשָּר בין הבונקרים שבתוך הגטו לבין הצד הארי. בסיום המרד פיקד קאז'יק על חילוצם של לוחמים מהגטו הבוער דרך תעלות ביוב. במעשה זה הציל את אחרוני המורדים ממרד גטו וורשה, שמר עליהם ואפשר להם להסתתר ביער ובדירות מסתור עד תום המלחמה.לאחר מכן המשיך קאז'יק לפעול בתפקידו כקשר וגם לקח חלק במרד הפולני בורשה. בינואר 1945 נשלח לעיר לובלין על-מנת ליצור קשר עם הממשלה הפולנית הזמנית. בדרכו לשם פגש חיילים סובייטים וכך מצא את עצמו בשטח שזה עתה שוחרר מהכיבוש הנאצי. הבאנו עבורכם דברים שסיפר קאז'יק בראיונות ובהרצאות שנתן ביד ושם לאורך השנים.
להמשך קריאה.


על המשמעות החינוכית של עדות במפנה הדורות

"מה שהיה הוא לא מה שיהיה"

על המשמעות החינוכית של עדות במפנה הדורות
כיצד תיראה הוראת השואה בדור שבו לא יהיו עדים? מה הופך את המפגש בין תלמידים לאנשי עדות לייחודי וכיצד ניתן יהיה לשמר ייחודיות זו לדורות הבאים? שוחחנו עם שולמית אימבר, המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, על תפקידם של העדים בחינוך ועל האתגרים שיעמדו בפני מורים ומחנכים, בדור בו תלמידים לא יוכלו לשמוע את הדברים מפי הניצולים באופן ישיר.
להמשך קריאה.




ראיון עם ההיסטוריונית שרון גבע על העדים והעדויות במשפט אייכמן

"עד כמה לא סוּפר"

ראיון עם ההיסטוריונית שרון גבע על העדים והעדויות במשפט אייכמן
ד"ר שרון גבע מלמדת בתכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב ובחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, בה היא מרכזת את סמינר שואה וג'נוסייד בפקולטה לחינוך ואת פעילותה של קבוצת מחקר בנושא הוראת השואה במכון לחינוך מתקדם. ספרה "אל האחות הלא ידועה": גיבורות השואה בחברה הישראלית, עוסק בנוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של הנשים בשואה בשיח הציבורי הישראלי לפני משפט אייכמן. נפגשנו איתה לשיחה על גיבורות הספר, על תפיסת החברה הישראלית את השואה ואת קורבנותיה בשנות החמישים ובימי משפט אייכמן ועל מקומה של עדות בחקר ההיסטוריה.
להמשך קריאה.



ראיון עם הפסיכואנליטיקאי דורי לאוב

"רק ממך אנחנו יכולים לשמוע על האירועים שאתה עברת"

ראיון עם הפסיכואנליטיקאי דורי לאוב
פרופ' דורי לאוב נולד בצ'רנוביץ', רומניה בשנת 1937. הוא גורש עם הוריו לטרנסניסטריה וזמן קצר לפני השחרור אביו נעלם. הוא ואימו שרדו והתאחדו עם סבו וסבתו לאחר השואה. בשנת 1950 עלה לאוב לישראל ולמד רפואה. כיום לאוב הוא פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ייל ועובד כפסיכואנליטיקאי באופן פרטי. היה בין המייסדים של פרוייקט איסוף עדויות של ניצולי שואה, שלימים הפך לארכיון הוידאו "פורטונוף לעדויות וידאו של אוניברסיטת ייל". לאוב פירסם והרצה רבות אודות השואה ואודות עדויות של ניצולים. הוא היה שותף בהקלטות של עדויות, הכשיר ואימן מראיינים וגובי עדויות מניצולי טראומה. לאוב ייסד את "מרכז הטראומה הבינלאומי", ועבודתו בתחום זה התרחבה וכוללת מחקרים אודות ניצולים ממקרי "טיהור אתני" בבוסניה וניצולים מג'נוסיידים נוספים. בשנת 1992 יצא לאור ספרו, עדות, משבר העדים בספרות, בפסיכואנליזה ובהיסטוריה. הספר שנכתב במשותף עם שושנה פלמן נחשב לפורץ דרך ודן באופן ביקורתי בסוגית העדות בתרבות.
להמשך קריאה.


ראיון עם ד"ר עמית פינצ'בסקי

"תום עידן העדים הוא תחילת עידן העדות"

ראיון עם ד"ר עמית פינצ'בסקי
ד"ר עמית פינצ'בסקי הוא מרצה בכיר במחלקה לתקשורת ועיתונאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריו עסק בין השאר בתפקידו של הרדיו בזיכרון משפט אייכמן, במקומה של התקשורת בזיכרון השואה ובקשר בין עדות, טראומה וזיכרון ובין טכנולוגיות התקשורת. נפגשנו לשוחח עם ד"ר פינצ'בסקי על עידן העד ועל הקשר בין טכנולוגיה ובין עדות.
להמשך קריאה.






שיחה עם פרופ' ישראל גוטמן

"אם יש יחידים והם מספרים – חובתם לא לספר רק על עצמם"

שיחה עם פרופ' ישראל גוטמן
פרופ' ישראל גוטמן נולד בוורשה בשנת 1923, היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", במחתרת היהודית בוורשה ובארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במרד גטו ורשה. הוא היה אסיר במחנות הריכוז מיידנק, אושוויץ ומאוטהאוזן. בשנת 1946 עלה לישראל, ומסר עדות במשפט אייכמן. היה ממייסדי "מורשת" והופקד על הקתדרה לחקר השואה ותולדות יהודי מזרח ומרכז אירופה באוניברסיטה העברית. הוא מונה לראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. גוטמן ערך את "האנציקלופדיה של השואה", ושימש כראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה וכהיסטוריון הראשי של יד ושם. כיום משמש כיועץ אקדמי של יד ושם וחבר במועצת יד ושם ובוועדה המדעית. כמו כן, שימש כיועץ האקדמי למוזיאון ההיסטורי החדש שהוקם ביד ושם. נפגשנו לשיחה עם פרופ' ישראל גוטמן על חייו בתקופת השואה ועל מושג העדות.
להמשך קריאה.


ראיון עם הסופר דניאל מנדלסון מחבר רב המכר האבודים

"המסע הזה הוא החוויה המשמעותית ביותר בחיי"

ראיון עם הסופר דניאל מנדלסון מחבר רב המכר האבודים
פרופ' דניאל מנדלסון, בן למשפחה יהודית מלונג איילנד, סופר, חוקר ומבקר ספרות שעיקר התמחותו בתקופה הקלאסית, פעיל בתחום האקדמי ועומד כיום בראש הקתדרה למדעי הרוח בבארד קולג'. מנדלסון כתב מספר ספרים שזכו לפרסים ושבחים ותורגמו לשפות רבות, ביניהם את הספר האבודים, שישה מתוך שישה מליון, המתאר את מסעו אחר קרוביו שנרצחו בשואה. קיימנו ראיון עם מנדלסון על הספר והמסע שעבר.
להמשך קריאה.




ראיון עם דר אדיטה גברון

ראיון עם ההיסטוריונית ד"ר אדיטה גברון

ד"ר אדיטה גברון היא פרופ' עמיתה במחלקה ללימודי יהדות וראש המרכז ללימודי ההיסטוריה והתרבות של יהודי קרקוב באוניברסיטה היאגלונית בעיר. ד"ר גברון מומחית לתולדות יהודי פולין במאה ה-20 ולתולדות השואה. באמתחתה מגוון פרסומים על תולדות יהודי קרקוב לפני ובמהלך השואה. כמו כן היא מכהנת כנשיאת מועצת המנהלים של קרן מורשת יהודי גליציה, המפקחת על מוזיאון גליציה בקרקוב, ונושאת בתפקידים נוספים. ביקשנו לקיים עם ד"ר גברון ראיון על החיים היהודיים בקרקוב לפני השואה, במהלכה ואחריה, מנקודת מבט של חוקרת וחברת הקהילה היהודית בעיר כיום.
להמשך קריאה.




ראיון עם המלחין יעקב הולנדר

"זה מלווה אותי כל החיים..."

ראיון עם המלחין יעקב הולנדר
יעקב (יאנק) הולנדר נולד בשנת 1928 בקרקוב שבפולין. בתקופת השואה הוא התגורר עם משפחתו בגטו קרקוב ובהמשך היה אסיר במחנות שונים ביניהם פלאשוב, אושוויץ ומאוטהאוזן. לאחר המלחמה נמנה על ילדי סלבינו, עלה לארץ באניה 'כתריאל יפה' אך גורש לקפריסין, שם, בין שאר עיסוקיו, ניהל את מקהלת המחנה. עם השחרור מקפריסין נקלט הולנדר בקיבוץ משמר השרון יחד עם כל חבריו למקהלה ונשלח ללמוד את יסודות הניצוח וההלחנה. הולנדר הלחין שירים רבים, שימש כמעבד קולי ומנצח. נפגשנו איתו לשמוע על זיכרונות ילדותו מהעיר קרקוב, על החיים בגטו בעיר, ועל קורותיו במהלך המלחמה ולאחריה, עת הפך לאחד המלחינים הבולטים בנוף הזמר הישראלי  להמשך קריאה.



ראיון עם יצחק לבנת וחיים רפאל

"זוכר שלימדת ילד לשיר?"

ראיון עם יצחק לבנת וחיים רפאל
הגירוש למחנות היה ראשיתו של השבר הנורא והטרגי של היחיד. בני משפחות נקרעו זה מזה בשעת הסלקציה, ולרוב נותרו יחידים. האסירים במחנה נאלצו להתמודד עם רעב ומחלות, עבודת פרך ועינויי גוף ונפש. בראיון זה אנו מבקשים לגלות את הסיפור האחר, למצוא את גילויי האנושיות, את האחווה המעטה שנותרה במחנה, למרות הרוע שנכח בכל פינה. לא היה זה עניין טריוויאלי שאסיר יושיט יד או יעניק פינה חמה לאסיר אחר. במציאות החיים במחנות הריכוז וההשמדה, כמעט שאי אפשר היה לנסות ולחשוב על אדם אחר זולתך. אולם, כשהתגלו ביטויים של דאגה ואחריות ההדדית, היו אלה עבור הקורבנות עוגן של חמלה, של שפיות ולעיתים גם של הצלה. סיפור הצלתו של יצחק לבנת, נער בן 14, והחיבור יוצא הדופן עם חיים רפאל במחנה המוות בירקנאו, מביא לידי ביטוי את משמעותה הרבה של סולידריות אנושית ושל התעלות רוח האדם מעבר לזוועות שנכפו עליה. נפגשנו עם שניהם על מנת להקשיב לעדותם המופלאה.  להמשך קריאה.

ראיון עם פרופ' חוי דרייפוסי

לבחינת הסולידריות היהודית

ראיון עם פרופ' חוי דרייפוס
פרופ' חוי דרייפוס, מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב, העומדת גם בראש המרכז לחקר השואה בפולין במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם. פגשנו את פרופ' דרייפוס על מנת לשמוע ממנה על התפתחותה ההיסטורית של הסולידריות היהודית, החל בתקופת הקהילה המסורתית, השינויים שחלו בה במהלך התקופה המודרנית ובעיקר בשנים שבין שתי מלחמות העולם. במוקד הדיון עמדו תופעות המבטאות סולידריות נוכח קריסת המסגרות הקיומיות היהודיות במהלך השואה.  להמשך קריאה.




שיחה עם אידה פינק

"אנחנו אסירים של הזיכרון ושל הזמן"

שיחה עם אידה פינק
פרופ' דניאל בלטמן קיים לפני שנים מספר שיחה עם הסופרת אידה פינק. במהלך השיחה עלו נושאים שונים, ביניהם: סיפור חייה לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה בפולין ובישראל, הדחף לכתוב ומושאי יצירתה. בשיחה זו מספרת פינק על הפער הקיים, לכאורה, בין סגנון כתיבתה לבין הנושאים עליהם היא כותבת, על מרחק האירועים ונוכחותם היומיומית ועל שפת הכתיבה ומשמעותה.  להמשך קריאה.






ראיון עם דוד וינפלד

"היכולת לבודד מתוך השיירות ההולכות למוות את הפרט"

ראיון עם דוד וינפלד
ד"ר דוד וינפלד, מתרגם, עורך וחוקר ספרות, תרגם את יצירתה הספרותית של אידה פינק לעברית. הוא נולד בפולין בשנת 1937 ועלה לארץ בשנת 1950. בין השאר תרגם וינפלד את הרומן של פינק נלך בלילות, נישן בימים ואת קובצי הסיפורים שלה הגן המפליג למרחקים, רישומים לקורות חיים וכל הסיפורים. דוד וינפלד תרגם מפולנית לעברית גם יצירות של צ'סלב מילוש, ויסלבה שימבורסקה וזביגנייב הרברט. מעבר להיותו המתרגם של אידה פינק, וינפלד היה גם מיודד עם הסופרת המנוחה. נפגשנו איתו לשיחה על יצירתה הספרותית של אידה פינק ועל אישיותה המיוחדת  להמשך קריאה.




ראיון עם הפרופסור אלי לדרהנדלר

ראיון עם הפרופסור אלי לדרהנדלר

אלי לדרהנדלר הוא פרופ' להסטוריה יהודית-אמריקאית באוניברסיטה העברית. משמש כראש המכון ליהדות זמננו ע"ש הרמן ועורך משותף של "עיונים ביהדות בת זמננו" משנת 1998 ועד היום. פגשנו את פרופ' לדרהנדלר לשיחה על ההגירה היהודית הגדולה שבין השנים 1870 ל – 1920 ל"עולם החדש", במהלכה הועתקה שליש מיהדות אירופה לאמריקה, ועיצבה את אופיה של יהדות ארצות הברית. השלכותיה של אותה הגירה ניכרות בקרב יהודי ארצות הברית עד ימינו.  להמשך קריאה.







ראיון עם פרופ' משה צימרמן

בין יהדות לגרמניות

ראיון עם פרופ' משה צימרמן
פרופ' משה צימרמן, עומד בראש המרכז להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1986; בעל נושאי מחקר בתחומים שונים: היסטוריה חברתית ותרבותית, תולדות יהודי גרמניה, היסטוריה חזותית והיסטוריה של הספורט. פגשנו אותו לשיחה על יהדות גרמניה, על ייחודה כקבוצה שטיפחה והמריצה את החשיבה היהודית. החשובה של המאות ה-19 וה-20.  להמשך קריאה.






ראיון עם המשורר חיים גורי

ראיון עם המשורר חיים גורי

המשורר חיים גורי הוא יליד תל אביב וחתן פרס ישראל לשירה לשנת 1988. בשנת 1947 נשלח מטעם ארגון "ההגנה" על מנת לסייע בארגון ניצולי השואה לקראת עליה לארץ. גורי סיקר את משפט אייכמן בעיתון "למרחב" ובשנות השבעים והשמונים ביים טרילוגיית סרטים דוקומנטריים העוסקים בשואה ובניצולים: "המכה ה-81", "הים האחרון" ו"פני המרד". על פי בקשתנו, תיאר בפנינו חיים גורי את החברה הישראלית בעשורים הראשונים לאחר תום מלחמת העולם השניה והאופן שבו שינה המשפט את תודעת השואה בחווייתו האישית ובקרב בני תקופתו.  להמשך קריאה.






ראיון עם הסופר והחוקר תום שגב

ראיון עם הסופר והחוקר תום שגב

תום שגב הוא ד"ר להיסטוריה ועיתונאי "הארץ". לאחרונה התפרסמה הביוגרפיה של שמעון ויזנטל פרי עטו. בספרו "המיליון השביעי" שיצא לאור בעברית בשנת 1991 שעסק בהתמודדותה של החברה הישראלית והממסד הציוני עם השואה, הקדיש פרק למשפט אייכמן. נפגשנו עם תום שגב על מנת להבין את חשיבותו של משפט אייכמן בהיסטוריה של מדינת ישראל ואת השפעתו על דמותה של החברה הישראלית.  להמשך קריאה.







ראיון עם דוד ויצטום

המציאות כדימוי קולנועי

ראיון עם דוד ויצטום
דוד ויצטום מבכירי העיתונאים בישראל, זוכה פרס סוקולוב לשנת 2009. עורך ומגיש את המגזין השבועי "גלובוס" ואת מגזין "מהיום למחר". בעבר שימש כשליח רשות השידור לאירופה וביים סרטי תעודה שונים. הוא כתב מחקר בנושא דמותה של גרמניה בטלוויזיה הישראלית ופרסם את ספרו "מהדורה מיוחדת: שידורי טלוויזיה בעתות מצוקה". פגשנו את מר ויצטום לשיחה על היסטוריה וקולנוע, ועל התיחסויות קולנועיות לנושא השואה.  להמשך קריאה.






שיחה עם מישל קישקה

"זה סיפור מאוד אישי"

שיחה עם מישל קישקה
מישל קישקה, יליד בלגיה, בן לניצולי שואה, קריקטוריסט ומאייר ישראלי. מלמד ב'בצלאל', מכהן כיו"ר איגוד הקריקטוריסטים בישראל ופעיל בארגון הבינ"ל של הקריקטוריסטים למען שלום. פגשנו אותו לשיחה על היותו אמן בן הדור השני לשואה ועל ייצוגי השואה בקומיקס.  להמשך קריאה.







ראיון עם חביבה פלד-כרמלי ומיכאל טל, מחלקת חפצים, מוזיאון יד ושם

חפצים לדעת

ראיון עם חביבה פלד-כרמלי ומיכאל טל, מחלקת חפצים, מוזיאון יד ושם
במסגרת מדור 'חפצים לדעת' בחרנו בגיליון זה לראיין את מנהלת מחלקת החפצים במוזיאון יד ושם, הגברת חביבה פלד-כרמלי, ואת מר מיכאל טל, אוצר במחלקת החפצים, בנוגע לשאלת גבולות ייצוג השואה, והדרך בה מתבטא העיסוק בשאלה זו במחלקת החפצים.  להמשך קריאה.







ראיון עם הסופר אהרון אפלפלד

האמנות היא תריס בפני הבנאלי

ראיון עם הסופר אהרון אפלפלד
אהרון אפלפלד הוא מבחירי הסופרים בספרות העברית. קורפוס יצירתו הכולל מעל לארבעים ספרים, זכה בכל הפרסים הספרותיים החשובים בארץ ולהכרה בינלאומית רחבה. הוא נולד בשנת 1932 בצ'רנוביץ, רומניה. במלחמת העולם השניה הוגלה לטרנסניסטריה, הופרד מאביו ונדד בכפרים וביערות אוקראינה. אחרי המלחמה, בשנת 1946 עלה לארץ במסגרת עליית הנוער. פגשנו אותו לשיחה על ספרות, עדות ותפקידה של הסיפורת בזיכרון השואה.  להמשך קריאה.






ראיון עם בני מר

"החיבור שלי לעולם של אתמול"

ראיון עם בני מר
ראיון עם בני מר, סופר ומתרגם מיידיש ומצרפתית לעברית, עובד במדור "תרבות וספרות" של "הארץ", עורך – יחד עם חנה עמית – את כתב העת "דווקא". הראיון עמו מספק לנו נקודת מבט עכשווית וייחודית על מגוון הסוגיות שעלו בגיליון ומהווה השלמה מלומדת, אישית ומעוררת מחשבה לדיון.  להמשך קריאה.







שיחה עם הצייר יהודה בקון

"הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות... וזו מאבדת וחוזרת ומאבדת אותו."

שיחה עם הצייר יהודה בקון
הצייר יהודה בקון נולד ב – 1929 במורבסקה אוסטראו, צ'כוסלובקיה למשפחה יהודית ציונית מסורתית. בשנת 1941 גורש בקון לטרזין, ובשנת 1943 גורש לאושוויץ. בקון היה בין קבוצת נערים שהועסקו ב"קומנדו עגלות" ותפקידם היה להעביר עצים בין חלקי המחנה. רוב ציוריו של בקון מתארים אירועים שהיה עד להם כנער צעיר בטרזין ובאושוויץ. פגשנו את הצייר יהודה בקון לשיחה על שנות התבגרות בצל המוות, על תקופת השיקום אחרי המלחמה ועל השפעתן על חייו כבוגר. בראיון שולבו קטעים מתוך העדות שמסר ליד ושם ב –1959.  להמשך קריאה.




ראיון עם אליעזר שבייד

באדם אאמין? אמונה והומניזם לאחר השואה

ראיון עם אליעזר שבייד
אליעזר שבייד הוא הוגה דעות ופילוסוף העוסק בחקר ההגות היהודית מתקופת התנ"ך ועד ימינו, ומתמחה בעיקר בזו של הזמן החדש. שבייד הוא חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת 1994. פגשנו אותו לשיחה בנושא דמות האדם והמתח שבין האמונה באדם לאמונה באל בעולם בתר שואה.  להמשך קריאה.







ראיון עם אברהם אביאל

ראיון עם אברהם אביאל

סיפורו המיוחד של אברהם אביאל (ליפקונסקי), הוא סיפורה של עיירה יהודית טיפוסית בביילרוסיה. אביאל נולד בשנת 1929 בכפר החקלאי דוגאלישוק שבביילרוסיה למשה ושרה מינה ליפקונסקי . אביו, משה, היה נפח ובן למשפחת חקלאים מדוגאלישוק מדורי דורות ואילו אמו, היתה בת למשפחה יהודית רבנית מאיישישוק, שבליטא. את השכלתו התורנית רכש אברהם ב"ישיבה קטנה" בראדון, עיירתו של החפץ חיים. פגשנו את אברהם לשיחה על אמונה נוכח השואה.  להמשך קריאה.







ראיון עם דב שמעוני

על הגבול בין לגאליות לאי-לגאליות: הצלה בהונגריה בבית חולים של הצלב האדום הבין לאומי

ראיון עם דב שמעוני
דב שמעוני נולד בבודפשט בשנת 1919. בתקופת הכיבוש הנאצי בהונגריה שימש כאדמיניסטראטור של בית חולים מחוץ לגטו בבודפשט. בית החולים תפקד למעשה כמחסה למאות יהודים. בראיון עימו סיפר לנו דב על פועלו המיוחד, יוזמה של איש אחד מיוחד.  להמשך קריאה.







ראיון עם אלסנדר בוגן

ראיון עם אלסנדר בוגן

אלכסנדר בוגן, צייר ישראלי ניצול שואה, שגדל והתחנך בוילנה. הביוגרפיה הייחודית שלו כוללת צירוף נדיר של אמן ולוחם. בשיחה עמו מספר בוגן על קורותיו בתקופת השואה: החיים בצל המוות בגטו וילנה; היציאה ליער והצטרפות ליחידת פרטיזנים, ובעיקר על תפקיד היצירה בהתמודדות עם האירועים השונים והטרגיים להם היה עד. "כל אדם מגיב מול הזוועות ומול מה שמתרחש: אחד בדמעות, שני ברובה, ואני הגבתי בעיפרון מצד אחד ומצד שני ברובה".  להמשך קריאה.







ראיון עם פרופ' צבי בכרך

ראיון עם פרופ' צבי בכרך

וולטר צבי בכרך הוא פרופ' אמריטוס במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בר אילן. כניצול שואה שעלה לישראל אחרי המלחמה, שאלנו אותו על מחשבותיו היום אודות חוויותיו לאחר המלחמה, הקשיים בלספר את סיפורו וההשפעה של נקודת המבט הדתית על ההתמודדות שלו.  להמשך קריאה.









ראיון עם אליעזר איילון

ראיון עם אליעזר איילון

אליעזר איילון נולד בראדום שבפולין. הוא איבד את כל משפחתו בשואה. בריאיון איילון חולק עמנו את נקודת מבטו על היחס המורכב בין החברה הישראלית ובין הניצולים במהלך השנים הראשונות שלאחר השואה. הוא מספר על שירותו בצבא הישראלי והשתתפותו במלחמת השחרור, ועל חיוניותה של העדות האישית.  להמשך קריאה.









ראיון עם הרב יהודה עמיטל

"כל מה שאמרתי זה מעט ממה שאני מרגיש, אבל אני לא מסוגל להגיד יותר"

ראיון עם הרב יהודה עמיטל
הרב יהודה עמיטל, מראשי ישיבת "הר עציון" שבאלון שבות וממייסדי תנועת "מימד". הראיון עוסק בעמדותיו בנוגע לסוגיות דתיות שלאחר השואה, ביניהן היחס לתפילה מנקודת מבטו של רב שהוא ניצול שואה.  להמשך קריאה.









ראיון עם גב' הדי סולצבך

"וזה שהיינו ביחד, זה בפירוש הציל אותי"

ראיון עם גב' הדי סולצבך
ראיון מרגש המתרכז בסיפורה של גב' הדי סולצבך, ניצולת מחנה אושוויץ. מעבר לסיפור האנושי, יש בעדות זו מגוון נושאים המציגים את ייחודה של ההתנסות הנשית בשואה. במובנים רבים מבליטה עדות זו את התנסותן הן כיהודיות והן כנשים.  להמשך קריאה.







ראיון עם גב' יהודית עינבר

ראיון עם גב' יהודית עינבר, מנהלת אגף המוזיאונים ביד ושם

יהודית עינבר, מנהלת אגף המוזיאונים ביד ושם, העניקה ראיון בו היא מספרת על התערוכה החדשה במוזיאון לאמנות יד ושם "כתמים של אור – להיות אישה בשואה". במסגרת הראיון מספרת יהודית עינבר, על כך שבעקבות התערוכה ציינו הניצולות שבקרו בה שמשהו בסיסי מאוד בראייה שלהן, בתפישה שלהן את עצמן, השתנה.  להמשך קריאה.









ראיון עם מיכאל גולדמן-גלעד, רב פקד לשעבר

"במשפט אחד, הרגשתי כאילו אני עובר את השואה עוד פעם"

ראיון עם מיכאל גולדמן-גלעד, רב פקד לשעבר
ראיון ייחודי עם רב פקד לשעבר, מיכאל גולדמן מיכאל גולדמן-גלעד, קצין חקירות בלשכה 06 ועוזרו האישי של גדעון האוזנר, שעמד בראש התביעה במשפט אייכמן, מספר על המשפט מנקודת מבטו הייחודית של ניצול שואה ששימש קצין חקירות במשפט.  להמשך קריאה.







משה שטרנברג-הראל

הסיפור שמאחורי העדויות

ראיון עם משה שטרנברג-הראל, מנחה סדנאות עדים
מזה 17 שנה מתקיימים ביד ושם סמינרים לאנשי עדות. הסמינרים הם פרי יוזמתה של הגב' חנה גרינפילד, ניצולת שואה. את הסדנאות מנחה משה שטרנברג-הראל, פסיכותרפיסט פרטני וקבוצתי, עובד ב"עמך" מזה 18 שנה. להמשך קריאה.









שיחה עם ד"ר נועה מקייטון

"להכיר את עצמי" – סמינרים לדוברי גרמנית

שיחה עם ד"ר נועה מקייטון – ראש הדסק הגרמני במגמת אירופה
בכתבה זו בחרנו להתמקד ביחסי הגומלין בין ישראל לגרמניה מהיבט חינוכי ואישי, באמצעות היכרות עם פעילות הסמינרים לדוברי גרמנית שמקיימת מגמת אירופה בבית הספר המרכזי להוראת השואה מזה כעשר שנים. לצורך הכתבה ראיינו את ד"ר נועה מקייטון, ראש הדסק הגרמני במגמת אירופה.  להמשך קריאה.







ריאיון עם ניצולת השואה בתיה למל

ריאיון עם ניצולת השואה בתיה למל

לצד הנתונים ההיסטוריים והדגשים החינוכיים הנוגעים לנושא של ילדים בגטאות בתקופת השואה, בחרנו להביא סיפור אישי של ניצולת שואה שהיתה ילדה בתקופת השואה. בריאיון מתארת גברת למל זיכרונות מילדותה בגטו בנדין שבפולין.  להמשך קריאה.










ראיון עם חוה וולף-וויז'ניצר

"לו היינו מספרים, לא היינו יכולים לעשות את מה שעשינו"

ראיון עם חוה וולף-וויז'ניצר
חוה וולף-וויז'ניצר, ניצולת שואה ילידת בוקובינה היא אמנית, שבציוריה ובשיריה עוסקת בילדותה שעברה עליה בגטאות טרנסניסטריה. פגשנו אותה לשיחה על ילדותה, על חייה ועל יצירתה.  להמשך קריאה.