מסע להכרות שמונה מאות שנות יהדות פולין, לתולדות הקהילה, עולם התורה, הרבנות הישיבות. לסדנה נלווים ביקור בבקעת הקהילות.

מתוך פתגמים, בדיחות, מטבעות לשון, ברכות ביידיש עולה עולם תרבותי תוסס ומגוון שממנו אפשר ללמוד על תרבות היידיש במזרח אירופה במאה ה-19 ובמאה ה-20.

הסדנה עוסקת ביחסי השכנות רבי הפנים שהתפתחו במרוצת השנים ולאורך הדורות בין יהודים ופולנים, ובמהלכה נברר מושגי יסוד כגון "פריווילגיה". עלילות דם, זהות דתית ולאומית בפולין, יחסי יהודים פולנים בתקופת המלחמה.

דיון תוך ראייה ביקורתית בעיקרי האידיאולוגיה הנאצית ודרכי התעמולה שבהם השתמש השלטון להחדרתה, עד יישום "הפתרון הסופי" ברחבי אירופה. נכיר בסדנה קטעי נאומים, כרזות וסרטי תעמולה שהיוו את המצע והכשירו את הלבבות למימוש מדיניות ההשמדה.

כוח הרצון, היוזמה וחיוניות האדם במאבק להישרדות בצפיפות, רעב ומחלות, תוך ניסיון להבין את משמעות האמירה "זוהי שעה של קידוש החיים" ומשמעות הביטוי "חיי יום-יום". סדנה זו מועשרת בקטעי עדויות, יומנים, שותי"ם, תמונות ותצלומים מהתקופה.

סדנה המתמקדת בדרכי התמודדותם של יהודים שומרי תורה ומצוות עם מציאות משתנה. באמצעות פסקי הלכה ועדויות מהתקופה נבחן את הדילמות שעמדו בפניהם בחיי היום-יום, תוך כדי בירור המושגים "תקופת שמד", "קידוש השם" - "קידוש החיים" ועוד.

התמודדותם של רבנים עם שאלות של פיקוח נפש והצלה על רקע תקופת השואה. בסדנה זו נתמודד עם סוגיות נדירות , אשר בחיי היום יום עד השואה, רבנים לא נדרשו להן, וכל זאת תחת לחץ האירועים, מחסור בספרי הלכה העדר סמכות בית דין ועוד.

בסדנה זו נתחקה אחר התפילה ומשמעותה בתקופת השואה. הסדנה חושפת סוגי תפילות שונות, מקומם על פי המסורת היהודית ותפקידן הייחודי בתקופת השואה.

סדנה העוסקת בניסיון להנהיג ציבור נרדף ודנה במוקדי ההנהגה השונים בגטאות: יודנראט, רבנים, אנשי תנועות הנוער ונציגי וועדי בתים. בסדנה נעסוק בדילמות המרכזיות שעמן נאלצה המנהיגות להתמודד במציאות שנכפתה עליה.

התמודדותה של ההנהגה הרבנית בצוק העתים מול השלטון הנאצי, מול היודנרט ומול האוכלוסייה שומרת המצוות, בסדנה זו נסקור קשיים שעמדו בפניה ודרכי התמודדותה.

תיאור התהליך שעברו קומץ צעירים, חברי תנועות הנוער, במעבר ממועדון נוער העוסק בערכים, אידיאולוגיה ובילוי - למחתרת מורדת. הקשיים והלבטים שעמדו בפניהם והמחיר ששילמו בבחירת דרך זו.

מחקר השואה מלמדינו כי נשים עברו חוויה ייחודית בתקופת השואה. חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית התפרקה. בסדנה נתחקה אחר דרכי התמודדותן של הנשים עם תפקידיהן החדשים תוך ניסיונן לגשר ולשמר ערכים יהודיים.

במרכז הסדנה עומדים הילדים וגורלם בתקופת השואה. באמצעות קטעי יומנים, עדויות, תמונות וסרטי וידאו מתוודעים התלמידים לשינויים הרבים בחיי הילדים שבגרו בטרם עת ולדילמות שעלו בעקבות זאת.

סדנה העוסקת בחסידי אומות העולם ומתארת את סיפורם של יחידי סגולה שבתקופה הקשה קמו ועשו מעשה שבעיקרו היה מנוגד לנורמות המקובלות. בסדנה נדון במניעי האנשים שסולם הערכים ההומני לא בגד בהם גם בתקופה האפלה ביותר בתולדות האנושות.

סדנה העוסקת במשולש היחסים שבין הנרדף המתחבא, המחביא והרודף. בסדנה בין תחומית זו משולבים קטעי יומנים, ציורים, שותי"ם, סיפורת ושירה המספרים את סיפור הקיום במחבוא.

היכרות עם קהילת יהודי סלוניקי ואתונה שביוון לפני השואה ובמהלכה. בסדנה יועלו הסיבות והגורמים אשר אפשרו את הצלתם של יהודי אתונה לעומת אי-הצלתם של יהודי סלוניקי. הסדנה מלווה בסיפורו המצולם של עובדיה ברוך.

בעזרת תמונות, מכתבים, גלויות ומברקים נתחקה אחר סיפור אהבה בלתי אפשרי בין זוג מאורס מסלובקיה. הוא איש ההנהגה היהודית, היא אסירה באושוויץ. נעקוב אחר נפתולי חייהם, מאוויהם, חלומם ודרכי הצלתם בתקופת השואה.

מחנות הריכוז, העבודה וההשמדה ככלי להנהגת טרור של השלטון הנאצי. מאבקו הנואש של האסיר להישרדות, שמירת צלם אנוש ואורח חיים מסורתי אל מול תהליכי הדה-הומניזציה שעבר עומד במרכז הדיון על היבטיו השונים. סדנה זו נעזרת בשותי"ם מהמחנות, זיכרונות, עדויות מוקלטות ועדויות בכתב.

האם אפשר להשוות את השואה לאירועים היסטוריים שהתרחשו בתולדות המאה ה-20? מה בין שואה לרצח עם? הסדנה מלווה בצפייה בסרט 'אמבולנס' ומציגה מבחר קטעי הגות של חוקרים ואנשי רוח.

סיפור השואה, עיקרו סיפורה של יהדות אירופה. עם זאת גם קהילות ישראל בארצות המגרב עברו חודשי כיבוש נאצי. בסדנה שתתמקד בגורלן של קהילות אלו נעסוק בשאלת ייחודיותה של השואה, וכן בשותפות הגורל של העם היהודי בעולם כולו.

סדנה זו כוללת שתי יחידות לימוד. ענינה של היחידה הראשונה הוא הפרט והחברה במשטר הטוטליטרי. בהקשר זה ננסה לעמוד על מערכת השיקולים המניעה את הפרט והחברה במדינה טוטליטרית. ביחידה השנייה נבקש לעמוד על מערך השיקולים והחלומות שהונחו את המשתתפים בתהליך רצח היהודים, תוך התייחסות לדפוסי פעילות וקודים של התנהגות ומנטלית שהחלו להשתרש כבר בשנות ה-30. ניתן לשלב את שתי היחידות במסגרת זמן אחת.

התמודדות עם האובדן, הבדידות ולעתים רגשות האשם, ההכרעות לגבי העתיד והחיים עם הזיכרונות הנצחיים. תחילת השיבה לחיים ושיקום החיים הרוחניים תוך כדי הקמת בתי כנסת, חזרה לחינוך יהודי, שאלות הלכתיות, דרשות רבניות ועוד.

מדוע הפכה השואה לאירוע היסטורי המוכחש בעולם? בסדנה נחשוף את המשותף לקבוצות השונות של המכחישים, נציין את טענותיהן העיקריות ונתמודד עם שאלת המאבק בתופעה.

המוזאון ההיסטורי הוא רב תחומי ובין- תחומי בעת ובעונה אחת. הוא מציג את סיפור השואה מנקודת מבט יהודית ייחודית על ידי חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, סרטים, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות גם יחד, תוך שימת דגש על סיפורו האישי של הקרבן.
ניתן לסייר במוזאון בהדגשת נושאים נבחרים: התגובה היהודית לנוכח המלחמה וההשמדה, הנהגה יהודית בתקופת השואה, יהודי מרכז אירופה ומערבה בתקופת השואה, דמותם של רוצחים, היהודי המאמין בתקופת השואה, נשים בשואה, דילמות של הפרט בשואה ועיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית.

הביקור במוזאון ההיסטורי החדש לתולדות השואה עשוי לחשוף את המבקרים בו לשאלות ערכיות, חינוכיות, דתיות ופילוסופיות ולתהיות מטרידות ונוקבות שהן מעבר לתיאור האירועים ההיסטוריים: כיצד הפכה אומה תרבותית במרכזה של אירופה בעיבורה של המאה ה-20 למתכננת ולמוציאה לפועל של רצח המוני של יהודים? מה הופך את השואה לאירוע ייחודי? מה קרה למושגי הטוב והרע לאחר השואה? כיצד תעוצב טראומת השואה בזהותן של אומות העולם ובזהות היהודית והישראלית? כיצד אפשר להנחיל את זיכרון השואה לדורות הבאים? היכן היה אלוקים בשואה ועוד.
באמצעות מרכז הלמידה יוכלו התלמידים לקבל מידע אודות כמה מהשאלות הללו ולצפות במגוון רחב של עמדות מפיהם של עשרות אנשי שם מן הארץ ומן העולם.

"עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" שמות כ"ה,ח'
בית הכנסת החדש ביד ושם משמש גלעד וזיכרון לאמונה, לעולם הרוחני העשיר של יהודי אירופה ולנחישות יוצאת הדופן של העם היהודי לשרוד, לזכור ולבנות מחדש. בית הכנסת החדש ביד ושם נבנה כחלק מהמכלול המוזאלי החדש ומוצגים בו תשמישי קדושה מבתי כנסת שחוללו, נפגעו או נהרסו בשואה. כגון: ארבעה ארונות קודש שהובאו מרומניה, וכן תשמישי קדושה נוספים מארצות אירופה אחרות.
התלמידים יוכלו לסייר בבית הכנסת ולהתכנס לתפילה.

יד ושם הוא אתר זיכרון דינמי המשקף את יחסה של החברה הישראלית במשך השנים לנושא השואה. הסיור באתר מציע נקודות מבט שונות אודות השואה ומעלה דילמות הנוגעות לדרכי ההנצחה ולזהותנו כפרטים וכחברה.
באתר פזורים אתרי ביקור רבים: מוזיאון לאומנות השואה, ביתן לתערוכות מתחלפות, אוהל יזכור, בקעת הקהילות, שדרת חסידי אומות העולם, "יד לילד", אנדרטת הקרון - יד למגורשים, יד ללוחמים היהודים ולפרטיזנים, זמלנקות – שחזור מגורי פרטיזנים ביערות, גן פסלים של אומנים מהארץ ומחו"ל, גן חסידי אומות העולם, כיכר המשפחה ועוד.
ניתן לשלב במסגרת יום העיון ביקור במספר אתרים, וכמו כן להזמין את אחד הסיורים הנושאיים הבאים:
בעקבות עיצוב הזיכרון, איזהו גיבור? - גבורה והתנגדות יהודית בשואה, ערבות ואחריות יהודית – סיור במתחם הר הזיכרון-הר הרצל ויד ושם, דילמות האדם בשואה וילדים ונוער בשואה.