חינוך והוראה מתוקשבת
חומרים חינוכיים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב
אחת מתוצאות המדיניות הנאצית בתקופת השואה הייתה פגיעה בסולידריות היהודית, שהייתה קיימת בקהילות היהודיות במשך מאות בשנים. עם הקמת הגטאות והגירוש למחנות החל השבר הנורא והטרגי, הן של הקהילה, קרי של היחד, והן של היחיד. הניסיונות להמשיך ולקיים את אותה סולידריות יהודית ניצבו פעמים רבות בפני מציאות בלתי נתפסת; בני משפחות נאלצו להיפרד זה מזה כשברחו מן הגטאות וכשחיפשו אחר מקום מסתור. לעיתים נקרעו זה מזה בשעת הסלקציה או נפרדו במהלך שהותם במחנה זה או אחר. הם נאלצו להתמודד עם תנאי חיים קשים בגטו ובמחנה, שכללו רעב, מחלות, עבודות פרך ועינויי גוף ונפש. ובכל זאת ניתן היה, בחלק מן המקרים, למצוא גילויי אנושיות, למצוא את האחווה המעטה שעוד נותרה בתקופה זו, על אף המציאות הקיצונית בה נמצאו היהודים. לא היה זה עניין טריוויאלי שאסיר יושיט יד או יעניק פינה חמה לאסיר אחר - במציאות החיים בגטאות ובמחנות הריכוז וההשמדה, כמעט שאי אפשר היה לנסות ולחשוב על אדם אחר זולתך, ולעיתים גבר היחיד על היחד במאבק להישרדות ויצר שאלות ודילמות ערכיות. אולם, כשהתגלו ביטויים של דאגה ואחריות ההדדית, היו אלה עבור הקורבנות עוגן של חמלה, של שפיות ולעיתים גם של הצלה.
תפילות וקטעי יזכור | שמות נספים להקראה | ליעוץ והכונה פדגוגיים | עיתון מקוון
