חינוך והוראה מתוקשבת

פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשס"ז


כל שותף בעשייה החינוכית חייב לשאול את עצמו שתי שאלות: שאלת ה"מדוע" ושאלת ה"כיצד". "מדוע" היא שאלה המביטה לעתיד – מדוע צריכים לחנך לתודעת השואה? (...) שאלת ה"כיצד" נוגעת בהווה: כיצד מבטלים את החיץ התודעתי ההולך ומעמיק בין הדור הנוכחי לבין זיכרון השואה? כיצד מוצאים דרכים חדשות, מעניינות, עדכניות ומקוריות כדי להמשיך בחינוך לתודעת השואה?.
אהרון שוסטק, מורה בבית הספר מקיף ח' הניסויי בבאר שבע ומרכז התוכנית שזכתה בפרס יד ושם

במטרה לעודד את התלמידים והמלמדים לעסוק בשואה ובמשמעויותיה, בית-הספר המרכזי להוראת השואה העניק גם בשנת תשס"ז פרסים בתחום הוראת השואה. פרסי יד ושם לשנת תשס"ז הוענקו בטקס חגיגי שנערך ב-1 ביולי 2007 והיווה חלק מכנס המורים הארצי שעסק בנושא "שואה וזהות". הפרסים ניתנו למפעל חינוכי, לתוכנית חינוכית, לעבודות גמר, לאיש חינוך ולספר שנכתב לילדים ולנוער.
נוכחותם של תלמידים, מורים ובני משפחה רבים בטקס העידה על המקום המרכזי שתופסת השואה בזהותם של בני הנוער ושל המחנכים. הפרסים הוענקו על-ידי יו"ר הנהלת יד ושם מר אבנר שלו, מנהלת בית הספר המרכזי להוראת השואה גב' דורית נובק, נשיאת אוניברסיטת סיטון היל בארצות הברית, ד"ר ג'ואן בויל, אנשי אגודת עלומים ומשפחות התורמים לפרס.

תכנית חינוכית ומפעל חינוכי

בבית הספר היסודי נווה מנחם בבאר שבע שולבו לימודי השואה במסגרת התוכנית הבין-תחומית הייחודית שבית הספר הפעיל. צוות המורים עבר תהליך ממושך של הכנה ושל למידה לקראת הפעלת התוכנית. כל התלמידים, מכתה א' ועד ו', עסקו בַּנושא במשך מספר חודשים – כחלק משיעורי ההיסטוריה, האומנות, המוסיקה והגיאוגרפיה.
התלמידים התמקדו בסיפוריהם האישיים של ניצולי שואה שהיו ילדים בעת המלחמה. כל כתה למדה ספר-עדות בהתאם לגיל התלמידים, ולבסוף פגשה באיש עדות.
דרך הסיפורים נגעו הילדים בחיי היהודים ובעולמם לפני השואה; בחיי היום-יום שלהם בתקופת השואה ובהתמודדות שלהם לאחר המלחמה.
הילדים, ביחד עם מרכזת הפרויקט סילביה רוזנבוים, הכינו לכל איש עדות כשי חוברת, ובה אספו ציורים, מכתבים ועבודות שהכינו בעקבות המפגש עימו.

תלמידי התיכון הניסויי מקיף ח' בבאר שבע ביקשו ללמוד ולהכיר את השאלות המוסריות המורכבות שעמן התמודדו יהודים בשואה. הם בחרו לבחון את הסוגיה במסגרת תהליך לימודי מקיף וממושך שבסופו המחיזו משפט פומבי המבוסס על מקרה שהיה, ונידון בעבר בבית משפט בישראל.
בהנחיית המורה להיסטוריה ולאזרחות אהרון שוֹסטק למדו התלמידים את הסוגיה באופן מעמיק, ונפגשו עם ניצולים, עם היסטוריונים ועם אנשי משפט. אחר כך התחלקו לקבוצות עבודה והתמודדו עם עמדות התביעה וההגנה.
המשפט הוצג בפני תלמידי בית-הספר, מורים, בני משפחה וניצולי שואה. במהלך המשפט התלמידים שיתפו את הקהל בתובנות המורכבות שלהם בעקבות תהליך הלמידה.

אשת חינוך

בפרס איש החינוך זכתה האחות ד"ר ג'מה דל דוקה. ג'מה היא נזירה קתולית והנציגה בארץ של אוניברסיטת סיטון-היל - אוניברסיטה קתולית בפנסילבניה.
ג'מה: "נולדתי בארה"ב וגדלתי בסביבה קתולית מאוד. הסיבה העיקרית לבואי לישראל היתה להשתתף בתחייה הדתית של ישראל. אך במהלך שהותי כאן, התחלנו להבין שיש צורך בשני דברים: ההכרה במדינת ישראל ולימוד השואה על ידי קתולים. בקשר לנקודה הראשונה יכולתי לעשות מעט מאוד, מלבד לפנות אל הותיקן, אבל בנוגע לנקודה השניה, לימוד השואה, יכולתי לעשות דבר מה בקשר לכך. ואז לקחנו את הרעיון לאוניברסיטת סיטון היל, שמחנכים במוסדות קתולים ילמדו על השואה ביד ושם, משום שכאן יהיו בקרב העם היהודי."

עבודות גמר

עשרים וחמישה תלמידים ותלמידות הגישו השנה עבודות גמר לתחרות פרסי יד ושם. בכל העבודות ניכרו הסקרנות והרצון לחקור ולהעמיק ידע, לצד החיבור האישי של התלמידים הכותבים לנושא השואה.
עבודותיהן של שי רוסלר ושל יערה וידמן זכו השנה בפרס:
שי רוֹסְלֶר בחנה בעבודתה את פעילותה של תנועת הנוער ההיטלרַאִית - ה"הִיטְלֶריוּגֶנְד" מהקמתה בשנות השלושים ועד פרוץ המלחמה. במסגרת העבודה ראיינה שי מספר חברים לשעבר בתנועת הנוער ההיטלראי. היא הצביעה על המקום המרכזי שמילאה התנועה בהטמעת האידיאולוגיה הנאצית במערכת החינוך בגרמניה. יערה וִידְמן חקרה את סיפורו של התאטרון היהודי בגטו וילנה. היא בדקה את התפקיד שמילא בחיי היהודים בגטו ועמדה על מרכזיותו במאבקם לחיים. לצד הבירור ההיסטורי בחנה יערה את האופן שבו השתקפה פעילות התאטרון במחזה "גטו", שנכתב ממרחק הזמן על ידי המחזאי יהושע סובול.

אנשי חינוך העוסקים בהוראת השואה

"...לפני אחת עשרה שנים, באיזה מקום באוּטֶרֶכְט, ילדה קטנה בת אפס שנים, אפס ימים ואפס שעות, שכבה בעריסה והתפלאה למראה עולם שטרם ראתה כמותו. והיתה אמא והיה אבא ובאו ילדים ואנשים וכולם התפלאו למראה הילדה הקטנה שלא הכירו. ועכשיו התינוקת הזאת היא נערה בת אחת עשרה, נערה עם צמות יפות וארוכות, עם תעודת בית ספר ועם קבקבי עץ. היום יש לה יום הולדת! כמה חבל שאני לא יכול לבוא בעצמי לאחל לה מזל טוב. זה בגלל שיש לי כתם על החליפה וחורים בכובע. לא נותר לי אלא לחגוג לך פה..... לינֶקֶה היקרה! בשנה הבאה נשמח עוד יותר כי שוב נהיה יחד בעשרים וארבעה במאי, ואז הולנד תהיה משוחררת! יַאק"

בפרס ספר לילדים ולנוער זכה השנה הספר "ואיך קוראים לך עכשיו", שכתבה תמי שם-טוב. הספר מגולל את סיפורה של ילדה יהודיה בהולנד הכבושה. לינֶקֶה - היום נילי גורן - מצאה מקלט בביתו של רופא בכפר נידח ונאלצה להסתיר את זהותה.
לאורך כל התקופה ציפתה לינקה בכליון עיניים למכתבים המצויירים ששלח לה אביה בסתר.
המכתבים שובים את הלב ביופיים וברגישותם אבל יותר מכל הם מציגים את מאבקו של אב לשמור על קשר עם בתו ולתת לה תקווה שהעולם הוא עדיין מקום ראוי לחיות בו.

נילי-לינקה היא היום אם לשלושה וסבתא לשישה נכדים.
הסופרת תמי שם-טוב הצליחה, ביחד עם נילי, לרקום בין המכתבים את סיפורה של הילדה לינקה ולהעביר אל הקורא ברגישות רבה את חוויותיה ואת עולמה הפנימי.

לימוד תולדותיהם של יהודי צרפת בשואה:

אגודת עלומים היא אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה. בית הספר המרכזי להוראת השואה, הקרן לזיכרון השואה בצרפת ואגודת עלומים חברו יחד כדי לעודד את מערכת החינוך בארץ להכיר, ללמוד ולחקור לעומק את תולדות יהודי צרפת בשואה.
במסגרת זו הוענקו שני פרסים – לפרויקט חינוכי ולעבודת גמר של תלמידה.

במגמה ללימודי צרפתית בבית הספר עירוני ד' בתל-אביב שילבו תלמידי כתה י' בין לימוד השפה ובין עיסוק בקורות יהודי צרפת בשואה, במסגרת פרויקט "עדות". התלמידים קראו ספרים ויומנים, וצפו בסרטים ובעדויות, ביחד עם המורה להיסטוריה אריאלה שקד ועם המורה לצרפתית אבלין אבישי.
לאחר מחשבה ודיון החליטו תלמידי המגמה ליצור סרט המתעד את סיפוריהם האישיים של שלושה ניצולי שואה מצרפת.

בר פנחס בדקה בעבודתה את פעילותם של חסידי אומות העולם בצרפת, מתוך ניסיון להבין מה הניע אותם להציל יהודים. בר תיארה את מורכבותה של ההכרעה להציל, והצביעה על מרכזיותו של המניע המוסרי בתהליך זה.

תעודת הוקרה מיוחדת לסבתא בינה:

בינה בוימן, המכונה בפי כל "סבתא בינה", היא הרוח החיה מאחורי פרויקט מרגש שקישר בין תלמידי בית הספר אמירים בקרית ים לבין הווטרנים – יוצאי הצבא האדום, תושבי העיר, שעלו לארץ מחבר העמים ולחמו במלחמת העולם השניה.
בינה נולדה בוורשה. היא ברחה עם משפחתה לשטחי הכיבוש הסובייטי ומשם גורשה לסיביר. היא הגיעה כיתומה לארץ באוניה "אקסודוס".
בינה מעורבת ברבים מהטקסים והפעילויות שמקיים בית הספר, בניהולה של הגברת ענת הלל, ויוצרת גשר תרבותי של ממש, חוצה שפות וגילים.
על מסירותה הרבה לעשייה החינוכית, הוענקה לגברת בינה בוימן תעודת הוקרה.

פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים מוענקים בזכות תמיכתם הנדיבה של הקרן על שם חונו ובלימה ניימן ז"ל, הקרן על שם ברונו ברנד ז"ל, הקרן על שם מארק ולובה יובילר ז"ל, הקרן על שם המשפחות גייפמן וגולדרביטר המוענק על ידי משפחת ברגסון והקרן לזיכרון השואה בצרפת וארגון "עלומים".

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog