האנציקלופדיה של חסידי אומות העולם

אחת ממשימותיו העיקריות של מוסד יד ושם היא להביע את תודת העם היהודי ומדינת ישראל לאותם לא-יהודים ששמו נפשם בכפם על מנת להציל יהודים בשואה. המשימה הוטלה על יד ושם ב"חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם" (1953). בשנת 1963 ייסדה רשות הזיכרון מפעל בין-לאומי להענקת אות חסיד/ת אומות העולם למעטים שעמדו לצדו של העם היהודי בתקופה האפלה ביותר בתולדותיו.

"כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא", הוא המסר, והקונספט של "חסידי אומות העולם" מבוסס עליו. בתקופת השואה, מעשי הצלה של האחר, למרות הסכנות, התרחשו במקרים רבים כגון חלוקה בלחם עם זרים, הסתרה של יהודים בבית מגורים או בבית עסק, הסתרת ילדים יהודים במוסדות דת והשגת תעודות מזויפות. כל זאת ללא תנאי וללא קבלת תמורה.

נכון ל-1 בינואר 2010, הוכרו על-ידי יד ושם  23,236  איש כחסידי אומות עולם מ- 44 מדינות. אנשים אלה הגיעו מרקע שונה, היו בני דתות שונות ונמנו עם קבוצות חברתיות ופוליטיות שונות. על מנת לתת כבוד נוסף למצילים אמיצי הלב לקח על עצמו המכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם להוציא לאור אנציקלופדיה מקיפה המכילה את סיפוריהם האישיים ואת מעשי הגבורה של כל אחד ואחת מחסידי אומות העולם.

האנציקלופדיה מציגה בסדרה של כרכים את הסיפורים המפעימים של חסידי אומות העולם. עד היום ראו אור הכרכים על צרפת, פולין, בלגיה והולנד. כרך מיוחד שכותרתו היא אירופה 1  כולל במקובץ את סיפוריהם של החסידים מאוסטריה, איטליה, ארצות-הברית, ברזיל, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הונגריה, יפן, לוקסמבורג, נורווגיה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, צ'כיה, שוודיה, שוויץ ותורכיה. כרך אירופה 2 עתיד לראות אור בקרוב ולאחריו יראה אור כרך מילואים.

האנציקלופדיה של חסידי אומות העולם רואה אור בתמיכת ועידת התביעות.