מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

פרקים בתולדות השואה

מבוא - ממדיו של הפשע

גאבור נוימן

גאבור נוימן בחליפת מלח.
גאבור ניומן נולד ב-10 בפברואר 1940 בבקשקסאבא, הונגריה, להוריו, אלק ומרגיט ניומן. גאבור היה רק בן ארבע כשגורש לאושוויץ ונרצח ב-29 ביוני 1944.
התמונה נמסרה ליד ושם על ידי אחיו של גאבור, פטר נאמניי, המתגורר בהונגריה

לואיס וגירטרוידה סוואבה

לואיס (אדולף) סוואבה נולד ב-13 בינואר 1902 בחרונינגן, הולנד. הוא נישא לגירטרוידה פלר והם התגוררו באמסטרדם. לואיס וגירטרוידה נרצחו ב-22 ביולי 1943 במחנה ההשמדה סוביבור. בסוביבור נרצחו בגז 250,000 יהודים.
התמונה נמסרה ליד ושם על ידי דוד קול, בן דודם של בני הזוג, המתגורר בהולנד

היינריך ומרגרט יעקובי

היינריך יעקובי נולד בבלגארד, גרמניה, ב-15 באוקטובר 1864. אשתו מרגרט נולדה באיידטקונן, גרמניה, ב-11 בנובמבר 1875. הם גורשו מגרמניה ונספו בטרזיינשטט – היינריך ב-18 בינואר 1943, בגיל 78 ומרגרט ב-22 באוגוסט 1943, בגיל 67.
התמונה נמסרה ליד ושם על ידי בתם, יוליה פרבר יעקובי, המתגוררת בצרפת

מרינה סמרגונסקי

מרינה, בתם של נחום ואנה-ניוטה סמרגונסקי, נולדה בריגה, לטביה, ב-30 באוגוסט 1938. במהלך המלחמה התגוררה המשפחה בריגה. מרינה נספתה בגטו ריגה בדצמבר 1941. היא היתה בת שלוש. אביה, נחום, נספה במחנה ריכוז בגרמניה.
התמונה נמסרה ליד ושם על ידי אנה ירשוב (לשעבר סמרגונסקי), אמה של מרינה.

משה וגוטה מנלה

משה מנלה נולד בעיר קיילצה, פולין, בשנת 1908. הוא נישא לבלומה ציטרון ובתם גוטה נולדה בשנת 1937. השלושה נרצחו בטרבלינקה בשנת 1942. משה היה בן 34, אשתו בלומה היתה בת 33 וגוטה היתה בת חמש.
דפי העד לזכרם והתמונות נמסרו ליד ושם על ידי אריה ציטרון-הדרי, גיסו של משה ודודהּ של גוטה.

משפחת פקל

קורט פקל, נולד ב-9 במרס 1897 באינסה, גרמניה. הוא נישא לפראניה קלטר ולשניים היה בן, אדולף. המשפחה התגוררה בלייפציג, גרמניה, ובמהלך המלחמה עברה לדרום צרפת.
ב-31 באוגוסט 1942 גורשו קורט, פראניה ואדולף בטרנספורט ה-26 ממחנה המעבר דראנסי לאושוויץ, שם נספו.
תמונת המשפחה נמסרה ליד ושם על ידי הוראס פק (לשעבר פקל), אחיו של קורט, המתגורר בארצות הברית.

ולנטינה זבאר

ולנטינה, בתם של ארקדי ולודמילה זבאר, נולדה בשנת 1935 בחרקוב, אוקראינה. היא נספתה עם הוריה בשנת 1941, בגיל שש.
התמונה נמסרה ליד ושם על ידי דימיטרי קאמישן, בן דודה של ולנטינה.

יחיאל מינצברג

יחיאל, בנם של אבק (אבא) ומרים, נולד בראדום, פולין. הוא התגורר בראדום בעת המלחמה. באוקטובר 1942 גורש לטרבלינקה, שם נרצח. הוא היה בן עשר.
התמונה נמסרה ליד ושם על ידי דודתו, לולה פוליטאנסקי, המתגוררת בישראל.

“וכך, בתוך שבעה חודשים, איבדתי את אבי, אחי ואמי. אני היחיד ששרד. זה מה שעשו לנו הגרמנים, ואלה הם הדברים שאסור שיישכחו. מצד שני, נקמנו את נקמתנו: הניצולים – וביניהם אני - הצליחו לגדל משפחות נפלאות. זוהי הנקמה והנחמה”

צבי קופילביץ

 

השואה היא הרצח של כשישה מיליון יהודים בידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתה.

רדיפת היהודים על ידי הנאצים החלה כבר בשנת 1933 ואילו ההשמדה ההמונית התבצעה במהלך מלחמת העולם השניה. במהלך ארבע וחצי שנים נרצחו כשישה מיליון יהודים ברחבי אירופה. בתקופת השיא של ההשמדה, במהלך 250 ימים ולילות בין אפריל לנובמבר 1942, נרצחו שניים וחצי מיליון יהודים - גברים, נשים, זקנים ובעיקר ילדים. הרוצחים לא גילו ריסון בשום שלב. הרציחות התמעטו רק כאשר הצטמצם מספר היהודים והפסיקו רק עם כניעת הנאצים.

ליהודים לא היה מפלט, איש לא היה בטוח. הרוצחים לא הסתפקו רק בהרס הקהילות והיישובים. הם חתרו להשמיד את העם – עד ליהודי האחרון. עצם היותו של אדם יהודי היה פשע שדינו היה אחד - מוות. הגברים, הנשים, הזקנים והילדים, המאמינים והכופרים, הבריאים והחרוצים, החולים והחלשים – על כולם נגזרו סבל ומוות.

בתקופת השואה - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז ומעולם מבחינת היקפו ואופיו - נחרבו אלפי קהילות יהודיות על אוצרותיהן החומריים והרוחניים.

במהלך המלחמה נרצחו רוב יהודי אירופה. תרבות מפוארת ששגשגה במשך למעלה מאלפיים שנה הגיעה לקיצה. השורדים, אחד מעיר ושניים ממשפחה, מותשים והמומים, אספו את שארית כוחותיהם ובחיוניות מופלאה בנו את חייהם מחדש. הם בחרו שלא לנקום ברודפיהם, אך חתרו להעמידם לדין. הם בחרו בחיים: משפחות חדשות קמו בצל השכול וקהילות משגשגות העניקו משמעות לחיים בד בבד עם שימור זיכרון השואה והגבורה.